Get email notifications of blog updates

Sunday, December 7, 2014

Parashat Vayetze 5775

Part I: Halacha
I wanted to take a look at connecting “Redemption [ge’ulah],” the last blessing after the Sh’ma during morning prayers, to tefillah - the Amidah (or Shmoneh Esreh). As you will see in the third piece in this section, there is a question about whether or not this is necessary on Shabbat. This debate plays out a larger debate as to whether or not verses from Tanach used to prove a legal point are the basis of law and therefore the verse can be used to derive corollaries of that law, or do they merely function as a method to connect law back to our most basic sources.

ערוך השולחן אורח חיים סימן קיא
Arukh Hashulhan, OC 111
Section 1:
One needs to be extremely careful in connecting redemption to tefillah. That is: one should not pause for any matter between the blessing “Who redeemed Israel,” and the Shemoneh Esreh.  And our Rabbis said, “Anyone who connects redemption to tefillah is not damaged throughout the entire day.” And in the Palestinian Talmud, “Immediately following redemption is tefillah, as it says, ‘May the sayings of my mouth and musings of my heart be desirable before for You, Hashem my rock and my redeemer.’ [Psalms 19:15 and the last verse of that Psalm] [The verse] represents redemption, and connected to it is, ‘Hashem will answer you on a day of strife.’ [Psalms 20:2] which represents tefillah. And anyone who immediately follows redemption with tefillah, Satan does not prosecute him that day. And anyone who does not connect redemption to prayer, to what is he compared? To a lover of the king who comes, knocks on the king’s door and the king comes out to know what he requests only to find that he has left. So too [such a person] abandons God.”
סעיף א
מאד צריכין ליזהר בסמיכת גאולה לתפלה והיינו שלא יפסיק בשום דבר בין גאל ישראל לשמ"ע ואמרו חז"ל [ט':] כל הסומך גאולה לתפלה אינו נזוק כל היום כולו ובירושלמי [פ"א סוף ה"א] תיכף לגאולה תפלה שנאמר יהיו לרצון וגו' וגואלי היינו גאולה וסמיך ליה יענך ה' ביום צרה והיינו תפלה וכל התוכף גאולה לתפלה אין השטן מקטרג באותו היום וכל מי שאינו סומך גאולה לתפלה למה הוא דומה לאוהבו של מלך שבא ודפק על פתחו של מלך יצא המלך לידע מה הוא מבקש ומצאו שהפליג אף הוא מפליג ע"ש:
Section 2:
The Tur wrote, however, that saying, “Amen,” after “Who redeemed Israel,” is not considered a break, and so too ruled our Rabbi the Rema. But our Rabbi the Beit Yosef ruled that one should not answer, “Amen,” after, “Who redeemed Israel,” and so too it follows from the Zohar and so too is our custom. And as we explained earlier, (OC 66), even for [responding to] kaddish, kedusha, and, bar’chu one should not answer between redemption and tefillah. And [if any of those three situations where one might need to answer in prayer comes up] one should instead wait at “a new song” [shira hadasha] as explained earlier [to prevent a situation of having to decide between interrupting between redemption and tefillah or not answering].

And the Tur wrote that it is practice to say verses before tefillah such as, “You hear prayer, to you all flesh comes,” [Psalm 66:3], or, “For the Name of Hashem I will call, ascribe greatness to our God.” [Deuternomy 32:3] But one should not say them, for they are a break [between redemption and tefillah]. However, “Hashem, open my lips and my mouth will speak your praise,” [Psalm 51:17] is not a break, since our Rabbis established it as part of tefillah, it is like a continuation of the topic of redemption. But in musaf or minhah one can say other verses before “Hashem, open my lips,” if she desires, but not after it.
סעיף ב
וכתב הטור אבל אמן אחר גאל ישראל לא הוי הפסק וכן פסק רבינו הרמ"א אבל רבינו הב"י פסק שלא לענות אמן אחר גאל ישראל וכן הוא ע"פ הזוהר וכן אנו נוהגין וכמ"ש בסימן ס"ו דאפילו קדיש וקדושה וברכו אין לענות בין גאולה לתפלה וממתין בשירה חדשה כמבואר שם

וכתב הטור דיש נוהגים לומר פסוקים קודם כגון שומע תפלה עדיך כל בשר יבואו כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו ואין לאומרן דהוי הפסק אבל ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך לא הוי הפסק דכיון דתקנוהו רבנן בתפלה כגאולה אריכתא דמי [גמרא] אבל במוסף ומנחה יוכל לומר קודם ה' שפתי תפתח אם ירצה ולא אח"כ:
Section 3
Our Rabbi the Rema wrote that there are those who say that the necessity of connection redemption to tefillah is only for weekdays or holidays, but on Shabbat one does not need to do so, though it is nice to be strict if it is not necessary [to not connect them]. And the reason for this opinion is that since we derived this idea [of connection redemption to tefillah] from “Hashem will answer you on a day of strife,” and Shabbat is not a day of strife - but holidays are categorized as weekdays since we are judged on them as we taught at the beginning of tractate Rosh Hashanah that on Passover we are judged on grain, on Shavuot for tree fruit, etc. But most of the great thinkers agree that that verse - “Hashem will answer,” is only a support for the idea [of connecting redemption to tefillah], but connecting redemption to tefillah is a basic rule of tefillah, so we also do it on Shabbat, and that is the custom...
סעיף ג
וכתב רבינו הרמ"א די"א דהא דצריך לסמוך גאולה לתפלה זהו דוקא בחול או ביו"ט אבל בשבת א"צ וטוב להחמיר אם לא שצריך לכך עכ"ל וטעם דעה זו דכיון דילפינן זה מיענך ה' ביום צרה ושבת לאו יום צרה הוא וביו"ט הוי כבחול משום דנדונין בו כדתנן בפ"ק דר"ה [ט"ז.] בפסח נדונין על התבואה בעצרת על פירות האילן וכו' אבל רבים וגדולים הסכימו דהך קרא דיענך אינו אלא סמך לזה אבל סמיכת גאולה לתפלה הוי מעיקר דין תפלה ולכן נוהג גם בשבת וכן המנהג...

Part II: Our forefathers and prayer
This part takes a look at Jacob as the one who establishes evening prayer, based on the beginning of this week’s portion. While the Talmud debates if the prayers are based on the early tradition of Abraham, Isaac, and Jacob, or are merely fill-ins for the times of sacrifices, the Tosafot use the ancestral origins of the evening prayer to justify a practice in their time of praying the evening prayer before it got dark. The Talmud itself presents an opinion [Rebbi Yehuda] that the evening prayer can begin part-way through the afternoon, but they Tosafot use the verses from this week to solidify their following of Rebbi Yehuda’s practice.

בראשית פרשת וישלח פרק לב
Genesis Chapter 32
(לב) וַיִּזְרַח־לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת־פְּנוּאֵל וְהוּא צֹלֵעַ עַל־יְרֵכוֹ:
(32) The sun rose for him, when he passed Penuel, and he was limping on his thigh.

בראשית פרשת ויצא פרק כח
Genesis Chapter 28
(י) וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה:
(יא) וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי־בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא:
(10) Jacob left from Be’er Sheva and headed in the direction of Haran.
(11) Then he encountered the place and slept there for the sun had gone. And he took from the stones of the place and put them under his head, and he slept in that place.

תלמוד בבלי מסכת חולין דף צא עמוד ב
Babylonian Talmud, Tractate Hulin, 91b
אמר ר' עקיבא: שאלתי את רבן גמליאל ואת רבי יהושע באיטליז של אימאום, שהלכו ליקח בהמה למשתה בנו של רבן גמליאל, כתיב ויזרח לו השמש, וכי שמש לו לבד זרחה? והלא לכל העולם זרחה! אמר ר' יצחק: שמש הבאה בעבורו, זרחה בעבורו, דכתיב ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה, וכתיב ויפגע במקום, כי מטא לחרן אמר: אפשר עברתי על מקום שהתפללו אבותי, ואני לא התפללתי? כד יהיב דעתיה למיהדר - קפצה ליה ארעא, מיד - ויפגע במקום, כד צלי בעי למיהדר, אמר הקב"ה: צדיק זה בא לבית מלוני ויפטר בלא לינה? מיד בא השמש.
Said Rebbi Akiva: I asked Rabban Gamliel and Rebbi Yehoshua in the bazaar of Emmaus when they went to purchase a cow for the feast of Rabban Gamliel’s son: It is written, “The sun rose for him.” Only for him the sun rose? It rose for the whole world! Said Rebbi Yitzhak: The sun which set for his sake, rose for his sake, as it is written, “Jacob left from Be’er Sheva and headed in the direction of Haran.” And it is written, “He encountered the place.” When he arrived at Haran he said, “Is it possible that I passed the place where my fathers prayed and I didn’t pray [there]?” As he made up his mind to return, the earth warped for him and he immediately encountered the place. After he prayed, he wanted to return [to Haran]. Said the Holy One, blessed be He, “This righteous one came to My inn and he is going to leave without sleeping?” Immediately the sun set.

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כו עמוד ב
Babylonian Talmud, Tractate Brachot, 26b
יעקב תקן תפלת ערבית - שנאמר ויפגע במקום וילן שם, ואין פגיעה אלא תפלה, שנאמר ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי.
Jacob established the evening prayer, as it says, “Then he encountered [va’yifgah] the place and slept there.” And encountering [p’gi’ah] can mean prayers as it says, “And you, do not prayer on behalf of this nation, and do not for their sake raise up praise and prayer, and do not encounter [tifgah] me.” [Jeremiah 7:16]

תוספות מסכת ברכות דף כו עמוד ב
Tosafot, Brachot 26b
Jacob established the evening prayer  - This is surprising, for it said in the chapter Gid Hanashe (Hulin 91b) that [he] headed in the direction of Haran … When he arrived at Haran he wanted to return. He said, “Is it possible that I passed the place where my fathers prayed and I didn’t pray [there]?” Therefore, from there it proves one can pray the evening prayer while it is still day from the fact that after he already prayed he decided to return to Haran [which we know happens in the light since the sun only sets after, plus not much traveling happened after dark]. This is difficult compared to our Mishne in the first chapter which says the time for [evening] prayer is not until the stars come out. But according to what we explained that we follow Rebbi Yehuda who said [the time for the evening prayer] is from part-way into the afternoon, this works well. And ours is a nice custom, that [from this passage] it is the opposite - it is better to pray [the evening prayer] when it is still somewhat daytime.
יעקב תקן תפלת ערבית - תימה דאמר בפרק גיד הנשה (חולין ד' צא:) וילך חרנה כי מטי לחרן בעי למיהדר אמר אפשר שעברתי במקום וכו' אלמא דהתם מוכח דהתפלל ערבית ביום מאחר שהתפלל כבר והוה דעתיה למהדר וקשה למתניתין דפרק קמא דקאמר שאינו זמן תפלה עד צאת הכוכבים ולפי מה שפירשנו דקי"ל כר' יהודה דאמר עד פלג המנחה ניחא ויפה מנהג שלנו דאדרבה טוב להתפלל מבעוד יום קצת.

No comments:

Post a Comment