Get email notifications of blog updates

Wednesday, December 9, 2015

The Other Chanukah Story

We are probably all familiar with the classical story of Chanukah, presented here from the Scholia (the later additional commentary) of Megillat Ta’anit.
מגילת תענית (ליכטנשטיין) הסכוליון
Megillat Ta’anit, The Scholia
The 25th of Kislev On the 25 of it is Chanukah; 8 days; one should not give eulogies on them.
עשרים וחמשה בכסלו בעשרין וחמשה ביה חנכתא תמניא יומין דילא למספד בהון.
When the Greeks entered the heichal they defiled all of the oils in the heichal, and when the hand of the Hasmoneans was powerful and defeated them, they searched and only found one jar that was sitting in the signet-ring of the high priest which was not defiled, and only had enough in it to light for one day. And a miracle occurred and they lit from it for eight days. The next year they established eight days of holiday.
שכשנכנסו יונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל וכשגברה יד בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד שהיה מונח בחותמו של כהן גדול שלא נטמא ולא היה בו להדליק אלא יום אחד ונעשה בו נס והדליקו ממנו שמנה ימים לשנה אחרת קבעום שמנה ימים טובים.


The Rambam tells a similar story while explaining why it took eight days (later in Megillat Taanit it has a slightly different explanation) and which lights were actually lit, being the lights of arrangement as mentioned in Exodus 39:37.
משנה תורה הלכות מגילה וחנוכה פרק ג, הלכה ב
Mishneh Torah, Laws of Megillah and Chanukah, Chapter 3, Law 2
Moises Maimonides, 12th Century Egypt
When Israel triumphed on their enemies and destroyed them it was the twenty-fifth of Kislev. They entered the Temple and only found one jar of pure oil in the Temple for lighting only one day. And they lit from it the lights of the arrangement for eight days until they crushed olives and pure oil resulted.
וכשגברו ישראל על אויביהם ואבדום בחמשה ועשרים בחדש כסלו היה ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור.



However, the Pesiktat Rabbati, a later work of midrash, gives us a different tale of Chanukah. This one involves eight stakes of iron which they turned into candles and lit. It does not say why they lit them, but this seems to not be a tale not of lighting usual Temple lights. It also hints at a different origin for eight nights - based on historical happenstance. It also quotes Zachariah’s prediction of such a victory over the Greeks by the Jews.
פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא ב - מזמור שיר חנוכת
P’sikta Rabbati (Ish Shalom), Piska 2, Mizmor Shir Chanukat
And why does one light lights on Chanukah? Because at the time when the children of the Hasmonean High Priest were victorious over the Greek dominion - as it says, “And I will arouse your children, Zion, on your children, Greece,” (Zachariah 9:13) - they entered the Temple and found there eight iron stakes. Then they affixed them and lit lights in them.
ולמה מדליק נרות בחנוכה אלא בשעה שנצחו בניו של חשמונאי הכהן הגדול למלכות יון - שנאמר "ועוררתי בניך ציון על בניך יון" (זכריה ט:יג) - נכנסו לבית המקדש מצאו שם שמונה שפודין של ברזל וקבעו אותם והדליקו בתוכם נרות.


The Babylonian Talmud mentions a Hasmonean menorah made of iron stakes. It seems to have been their first menorah, though this reference seems to assume it has seven branches, not eight. As a side note, the claim that it was overlaid “with tin” [בבעץ] is read as with wood [בעץ] in some manuscripts.
תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף מג עמוד א
Babylonian Talmud, Tractate Avodah Zarah 43a
כדתניא: לא יעשה אדם בית תבנית היכל, אכסדרה תבנית אולם, חצר תבנית עזרה, שולחן תבנית שולחן, מנורה תבנית מנורה.
As was taught: A person should not make a house in the form of the Temple, a porch in the form of the Ulam, a garden in the form of the Temple courtyard, a table in the shape of the the Table, a menorah in the shape of the Menorah.
אבל הוא עושה של ה' ושל ו' ושל ח'. ושל ז' לא יעשה אפילו של שאר מיני מתכות.
But one may make one of five [branches], or of six, or of eight. But of seven one shall not make even from other metals [other than gold].
רבי יוסי בר יהודה אומר: אף של עץ לא יעשה, כדרך שעשו בית חשמונאי; אמרו לו: משם ראיה? שפודין של ברזל היו וחופין בבעץ, העשירו עשאום של כסף, חזרו והעשירו עשאום של זהב.
Rebbi Yose son of Yehuda says, “Even of wood one should not make in the manner that the house of Hasmoneans did.” They said to him, “Is there proof from here? They had iron stakes and they overlaid them with tin. As they grew rich they made them of silver. When they grew richer they made them of gold.”

The Tzofnat Pa’aneach attempts to reconcile the usual Chanukah story with our new one about the iron stakes. His creative solution is that the Maccabees only lit one light each night. He also answers a questions asks by some later thinkers as to how the menorah was not made impure. The general idea is that unformed metal cannot receive impurity until it is proven useful by people. So the first time you use it is a free pass. Here he refers to the light as the “western light” which was the one that, at least according to the Rambam, had to always remain lit. It was also only lit by a kohen.
צפנת פענח הלכות מגילה וחנוכה פרק ג, הלכה ב
Tzofnat Pa’aneach Laws of Megillah and Chanukah, Chapter 3, Law 2
Yosef Fishel Rosen, 19th and 20th Centuries Lithuania
And see the P’sikata of Rav Cahana that said there that the miracle of Chanukah was that they found eight stakes of iron. And why do we need eight? This is necessary, for they only lit the western light alone. And the stakes were like unformed vessels of metal which cannot receive impurity. Only once they lit it for one day is it called a “vessel”... and for this the next day they needed a new stake. And with this the exact wording of our Rabbi works well that he wrote using the language of “arrangement” that this refers to the western light.
ועיין בפסיקתא דרב כהנא דאמר שם דבנס חנוכה מצאו שמונה שפודין של ברזל ולמה לן שמונה וצ"ל כך דאז לא הדליקו רק נר מערבי לבד והשפודין הוה כמו גולמי כלי מתכות דלא מקבלי טומאה, רק כיון שדלק בו יום אחד שוב מקרי עליו שם כלי... ולכך למחר היה צריך שפוד חדש. ובזה א"ש מה דדייק רבינו וכתב לשון מערכה דזה קאי אנר מערבי.

The Chatam Sofer attempts a different reconciliation. He is commenting on the על הנסים, the paragraph we add to our prayers during Chanukah. In it is says that the Maccabees lit lights in the courtyard of the Temple. But if they lit the menorah that should have actually been inside, not in the courtyard. His creative solution also reconciles the P’sikta Rabbati story of Chanukah with our more familiar one.
חתם סופר דרשות חלק א דף סט
Chatam Sofer, Homilies, Part 1, Page 69
Moshe Sofer, 18th and 19th Centuries Austria-Hungary
Immediately after the first night when they felt the miracle of the wick, they lit one light in a stake of iron in the courtyard of the Temple with regular oil, and not of olive, in order to publicize and make known the miracle to the masses. And on the second night, when they saw the miracle, they lit two stakes in the courtyard of the house of Hashem, and on to eight.
מיד אחר שעה בלילה ראשונה כשהרגישו בנס שבפתילה, הדליקו נר אחד בשפוד של ברזל בחצר המקדש בשמן של חול לא של זית כדי לפרסם ולהודיע הנס לרבים. ובליל שני כשראו הנס הדליקו כן ב׳ שפודים בחצר בית ה׳ וכן עד שמונה.
And for this we say, “And they lit lights in the courtyards of Your holiness.” It was not on the lights of the menorah that was in the Temple, but rather the stakes outside in the courtyards of the house of Hashem that this is discussing.
וע״ז אמרינן "והדליקו נרות בחצרות קדשך." לא על נרות המנורה שהיה בפנים בהיבל אלא על השפודין שבחוץ בחצרות בית ה׳ נאמר זה:

The end of the Scholia on Chanukah from Megillat Ta’anit mentions the use of iron stakes to build the menorah. However, it mentions seven of them: the number of branches of the menorah.
מגילת תענית (ליכטנשטיין) הסכוליון
Megillat Ta’anit, The Scholia
The dedication [chanukah] of the house of the Hasmoneans is for all generations. And why does it apply to all generations? Because they achieved it in their moving from strife to comfort.
חנכת בית חשמונאי לדורות. ולמה היא נוהגת לדורות? אלא שעשאוה בצאתם מצרה לרוחה.
And they said Hallel on it and praise. And they lit on it lights in purity. Since the Greeks entered the Temple and desecrated all of the vessels and there was nothing with which to light. And when the house of the Hasmoneans prevailed, they brought seven iron stakes and overlaid them with tin and began to light.
ואמרו בה הלל והודאה והדליקו בה נרות בטהרה לפי שנכנסו יונים בהיכל וטמאו כל הכלים ולא היה במה להדליק וכשגברה יד בית חשמונאי הביאו שבעה שפודי ברזל וחפום בבעץ והתחילו להדליק.

The Or Zarua writes his own synthesis of the two stories. The miracle needed to last eight days because that was the time spent fixing up the Temple. And in the meantime, they used the seven stakes which were pure (reflecting a bit of the later Tzofnat Pa’aneach) to light the lights in the Temple with the miraculous oil that lasted for eight days so they could finish the task of fixing up all the vessels.
ספר אור זרוע חלק ב - הלכות חנוכה סימן שכא
Or Zarua, Part 2, Laws of Chanukah, Siman 321
Yitzchak ben Moshe, 12th and 13th Centuries Vienna
And why does it apply for all generations? Because they achieved it in strife. And they said on it Hallel and praise. And they lit on it lights in purity, since the Greeks entered the Temple and desecrated all of the vessels. And they did not have anything in which to light oil.
ולמה היא נוהגת לדורות? אלא שעשאוהו בצער ואמרו בו הלל והודאה. והדליקו בו נרות בטהרה לפי שנכנסו יונים בהיכל וטמאו כל הכלים ולא היה להם במה להדליק שמן.
And when the house of the Hasmoneans prevailed, they brought seven iron stakes and overlaid them with tin. Then they began to light.
וכשגבר' יד בית חשמונאי הביאו שבעה שפודי ברזל וחיפום בבעץ והתחילו להדליק
And why is the practice to light for eight [days]? Because they tore down the altar and rebuilt it, and all seven days they were fixing the ministering vessels. And it seems that they immediately could have fixed other oil, but they were occupied in fixing and purifying the ministering vessels and making the altar. And they could not take other oil. And for this a miracle happened with the jar of oil which lasted for eight days.
ולמה היא נוהגת להדליק שמונה? אלא שסתרו המזבח ובנאוהו וכל שבעת הימים היו מתקנים בכלי שרת ופי' דמיד היו מתקנין שמן אחר אלא שהיו טרודין להכין ולטהר כלי שרת ולעשות המזבח ולא יכלו ליקח שמן אחר ולכך נעשה נס בפך שמן ונתקיים שמונה ימים

No comments:

Post a Comment