Get email notifications of blog updates

Wednesday, November 11, 2015

Parashat Tol'dot 5776


This week’s parasha sees the birth of two competing nations: Edom and Israel. The former is associated with Rome. Per the verses, the two nations will be in a struggle for power, one always overcoming the other.
בראשית פרשת חיי שרה - תולדות פרק כה
Genesis, Chapter 25
(22) Then the sons struck within her; then she said, “If so why am I?” Then she went to inquire of Hashem.
(כב) וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם־כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת־יְקֹוָק:
(23) Then Hashem said to her, “There are two nations in your belly, and two nations will separate from you insides; and one kingdom will be stronger than the other kingdom, and the elder will serve the younger.”
(כג) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק לָהּ שְׁנֵי גיים (קרי: גוֹיִם) בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר:
(24) Then her days to give birth were complete and behold, there were twins in her belly.
(כד) וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת וְהִנֵּה תוֹמִם בְּבִטְנָהּ:

The verses below from Ezekiel see Tyre (likely associated with Rome, at least in the Rabbinic imagination) as the place where fleeing Jews turn. In response, God promises the fall of Tyre.
יחזקאל פרק כו
Ezekiel Chapter 26
(2) Son of man, since Tyre said about Jerusalem, “Aha, the doors of the nations are broken, she is turned to me, I shall be filled with the destroyed.”
(ב) בֶּן־אָדָם יַעַן אֲשֶׁר־אָמְרָה צֹּר עַל־יְרוּשָׁלִַם הֶאָח נִשְׁבְּרָה דַּלְתוֹת הָעַמִּים נָסֵבָּה אֵלָי אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה:
(3) There, so said my Master, Hashem, “Here I am on you, Tyre and I will raise great nations against you like the raising of the sea in waves.
(ג) לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְקֹוִק הִנְנִי עָלַיִךְ צֹר וְהַעֲלֵיתִי עָלַיִךְ גּוֹיִם רַבִּים כְּהַעֲלוֹת הַיָּם לְגַלָּיו:
(4) “Then they will destroy the walls of Tyre and break her towers; then I will scrape her dust from her and make her a bare rock.”
(ד) וְשִׁחֲתוּ חֹמוֹת צֹר וְהָרְסוּ מִגְדָּלֶיהָ וְסִחֵיתִי עֲפָרָהּ מִמֶּנָּה וְנָתַתִּי אוֹתָהּ לִצְחִיחַ סָלַע:

The following piece of Talmud sees Rome (represented by the Israeli city of Caesaria) and Jerusalem always at the opposite ends of the success spectrum. The derivation is alternatively from our verses or the ones in Ezekiel.
תלמוד בבלי מסכת מגילה דף ו עמוד א
Babylonian Talmud, Tractate Megillah, 6a
Caesarea and Jerusalem. If a person should say to you, “They were both destroyed,” do not believe him.
קסרי וירושלים, אם יאמר לך אדם: חרבו שתיהן - אל תאמן,
[If he says], “Both of them are settled,” do not believe him.
ישבו שתיהן - אל תאמן.
[If he says], “Caesarea is destroyed and Jerusalem is settled,” [or], “Jerusalem is destroyed and Caesarea is settled,” believe him.
חרבה קסרי וישבה ירושלים, חרבה ירושלים וישבה קסרי - תאמן.
As it says, “I shall be filled with the destroyed.” If this one is filled, this one is destroyed. If this one is filled, this one is destroyed.
שנאמר אמלאה החרבה: אם מליאה זו - חרבה זו. אם מליאה זו חרבה זו.
Rav Nachman son of Yitzchak said, [it is derived] from here: “One kingdom will be stronger than the other kingdom.”
רב נחמן בר יצחק אמר מהכא: ולאם מלאם יאמץ.

However, perhaps there is another model. One of mutual relationship between Rome and Israel where both are powerful.  Here we have a saying about Rebbi and Antoninus. Rebbi, or Rebbi Yehuda the Prince was the great leader of the Jewish people and composer of the Mishnah. Antoninus is potentially Antoninus Pius (though in reality their lives overlapped for only 20 some years), one of the “good” Roman emperors.
תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף יא עמוד א
Babylonian Talmud, Tractate Avodah Zara 11a
“Then Hashem said to her, ‘There are two nations in your belly.’”
ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך -
Said Rav Yehuda said Rav: Do not read nations [goyim] but exalted ones [ge’im]. This is Antoninus and Rebbi. For neither lettuce, nor cucumber, nor radish ceased from their table in the summer nor the rainy season. As the master said, “A radish dissolves food, lettuce turns over food, and cucumbers expand the stomach.”
אמר רב יהודה אמר רב: אל תקרי גוים אלא גיים, זה אנטונינוס ורבי, שלא פסקו מעל שולחנם לא חזרת ולא קישות ולא צנון לא בימות החמה ולא בימות הגשמים, דאמר מר: צנון מחתך אוכל, חזרת מהפך מאכל, קישות מרחיב מעיים.


The interpretation below sees both Rebbi and Antoninus as following in Abraham’s footsteps and greeting many guests.
דף על הדף בבא בתרא דף קנו עמוד ב
Daf al HaDaf, Bava Batra 156b
David Avraham Mendlbaum, et al, 20th Century Israel
And this is its explanation: the two nations are Antoninus and Rebbi who greeted many guests such that neither radish nor lettuce ceased. That it was always on the table, like at an inn, in the days of summer and the days of winter.
וזהו הפירוש שני גוים אלו אנטונינוס ורבי שהרבו בהכנסות אורחים עד שלא פסקו צנון וחזרת, והיה תמיד על השלחן כמו באכסניא בימות החמה וימות החורף

So what was the relationship between Rebbi and Antoninus. It seems to be one of shared knowledge, with Rebbi even admitting defeat at Antoninus’s arguments, claiming the Torah supports the later! It feels like the two of them had philosophical discussions.
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צא עמוד א - עמוד ב
Babylonian Talmud, Tractate Sanhedrin, 91a-91b
Said Antoninus to Rebbi: The body and the soul are able to exempt themselves from judgement. How? The body says, “The soul sinned, for from the day that it separated from me, behold I was laid out like a silent rock in a grave.” And the soul says, “The body sinned, for from the day I separated from it, behold I flew off into the atmosphere like a bird.”
אמר ליה אנטונינוס לרבי: גוף ונשמה יכולין לפטור עצמן מן הדין, כיצד? גוף אומר: נשמה חטאת, שמיום שפירשה ממני - הריני מוטל כאבן דומם בקבר. ונשמה אומרת: גוף חטא, שמיום שפירשתי ממנו - הריני פורחת באויר כצפור.
He [Rebbi] said to him [Antoninus]: I will give you a parable. To what is the matter similar? To a flesh and blood kind who has a nice garden. And in it were nice figs. He placed two guards in it, one disabled and one blind. The disabled one said to the blind one, “I see nice figs in the garden. Come and give me a ride and we will bring them to eat.” The disabled one rode on the blind one and brought them to eat. After some days, the owner came to the garden. He said to them, “Where are the nice figs?” The disabled one said to him, “Do I have legs to walk amongst them?” The blind one said, “Do I have eyes to see?” What did he do? He placed the disabled one on the blind one and judged them together as one. So too the Holy One, blessed be He, brings the soul and casts it into the body and judges them as one. As it says, “He calls to the heavens above and the earth to judge His nation,” (Psalms 50:4). “He calls to the heavens above”: this is the soul. “And to the earth to judge His nation”: this is the body.
אמר ליה, אמשול לך משל, למה הדבר דומה: למלך בשר ודם, שהיה לו פרדס נאה, והיה בו בכורות נאות, והושיב בו שני שומרים, אחד חיגר ואחד סומא. אמר לו חיגר לסומא: בכורות נאות אני רואה בפרדס. בא והרכיבני ונביאם לאכלם. רכב חיגר על גבי סומא, והביאום ואכלום. לימים בא בעל פרדס. אמר להן: בכורות נאות היכן הן? - אמר לו חיגר: כלום יש לי רגלים להלך בהן? - אמר לו סומא: כלום יש לי עינים לראות? מה עשה - הרכיב חיגר על גבי סומא ודן אותם כאחד. אף הקדוש ברוך הוא מביא נשמה וזורקה בגוף, ודן אותם כאחד. שנאמר יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדין עמו (תהילים נ:ד) . יקרא אל השמים מעל - זו נשמה, ואל הארץ לדין עמו - זה הגוף.
Antoninus said to Rebbi, “Why does the sun rise in the east and set in the west?” He said to him, “If it were the opposite, you would have also asked me!” He said to him, “Here is what I am saying to you: why does it set in the west?” He said to him, “In order to extend a greeting of peace to the Creator, as it says, ‘And the hosts of the heavens bow to You,’ (Nehemiah 9:6). He said to him, “Have it come halfway through the sky, extend a greeting of peace and rise again.” “Due to the workers and those traveling on the roads.”
אמר ליה אנטונינוס לרבי: מפני מה חמה יוצאה במזרח ושוקעת במערב? - אמר ליה: אי הוה איפכא נמי הכי הוה אמרת לי! - אמר ליה: הכי קאמינא לך, מפני מה שוקעת במערב? - אמר ליה: כדי ליתן שלום לקונה, שנאמר וצבא השמים לך משתחוים (נחמיה ט:ו). - אמר ליה: ותיתי עד פלגא דרקיע, ותתן שלמא ותיעול! - משום פועלים, ומשום עוברי דרכים.
And Antoninus said to Rebbi, “From when is the soul placed in a person? From the time of appointing the sex or the time of formation?” He said to him, “From the time of formation.” He said to him, “It is possible that a piece of meat can stand for three days without salt and not spoil? Rather, from the time of appointing of the sex.” Rebbi said, “This matter Antoninus taught me and the verse supports him, as it says, ‘Your appointing guarded my spirit,’ (Job 10:12).”
ואמר לו אנטונינוס לרבי: נשמה מאימתי ניתנה באדם, משעת פקידה או משעת יצירה? - אמר לו: משעת יצירה. - אמר לו: אפשר חתיכה של בשר עומדת שלשה ימים בלא מלח ואינה מסרחת? אלא, משעת פקידה. אמר רבי: דבר זה למדני אנטונינוס, ומקרא מסייעו, שנאמר ופקדתך שמרה רוחי (איוב י:יב).
And Antoninus said to Rebbi, “From when does the evil inclination rule over a person? From the time of formation or the time of birth?” He said to him, “From the time of formation.” He said to him, “If so, he would kick in the innards of his mother and exit. Rather, from the time of birth.” Said Rebbi, “This matter Antoninus taught me, and the text supports him, as it says, ‘At the opening sin crouches,’ (Genesis 4:7).”
ואמר לו אנטונינוס לרבי: מאימתי יצר הרע שולט באדם, משעת יצירה או משעת יציאה? - אמר לו: משעת יצירה. - אמר לו: אם כן בועט במעי אמו ויוצא! אלא: משעת יציאה. אמר רבי: דבר זה למדני אנטונינוס, ומקרא מסייעו שנאמר לפתח חטאת רבץ (בראשית ד:ז).


The Gur Aryeh asks why Rebbi and Antoninus in particular are singled out among the leaders of Rome and Israel through history. Following in the footsteps of others, he says that they existed at the same time. However, he also points out that Rome and Israel share a common goal towards acting with significance and dignity in their approach to the world, especially in terms of food. Here Rebbi and Antoninus might signify the height of both worlds and their dignified actions existing at the same time (and same general place). For the reader’s knowledge, I cut out some later pieces where the Gur Aryeh is fairly disparaging of Ishmael and his offspring in comparison.
גור אריה בראשית פרשת חיי שרה - תולדות פרק כה
Gur Aryeh, Genesis Chapter 25
Yehuda Loeb, 16th Century Poland
Antoninus and Rebbi. It seems that this does not only hint at Antoninus and Rebbi, but about all those of those the two nations it hints. For several kings resulted from Esau, so why did it come to emphasize this king of the all of the kings? Only because Rebbi and Antoninus were together similar to Jacob and Easu. This one was the prince of Israel and this the king of Edom...
אנטונינוס ורבי. ונראה לא שהיה זה מרמז על אנטונינוס ורבי בלבד, אלא על כללות שתי האומות מרמז, כי כמה וכמה מלכים עמדו מעשו (ר' להלן לו, לא - לט), ומה בא לומר במלך זה בלבד יותר מכל המלכים, רק כי רבי ואנטונינוס היו ביחד דומה ליעקב ועשו, זה נשיא ישראל וזה מלך אדום (ב"ר עה, ו)...
Even though there were several Caesars in Edom who were also important, when it said, “Two nations are in your belly,” if so the text explained as two princes who existed together. Such is what the term “two princes” meant, and that is Rebbi and Antoninus who existed together like Jacob and Esau. And this significance is more fitting for them..
אף על גב דהיו כמה וכמה קסריים באדום שהיו גם כן חשובים, כיון שאמר "שני גוים בבטנך" אם כן פירוש הכתוב שני גאים שהיו ביחד, כי כך משמע לשון "שני גאים", וזהו רבי ואנטונינוס שהיו ביחד כמו יעקב ועשו, והיה נראה בהם חשיבות זה יותר...
And it hints all of Israel and Edom, who are of special interest in that they are exalted. Meaning to say that they have an important soul and act towards their food with significance. That is what they said that, “for neither lettuce, nor cucumber, nor radish ceased from their table.” And what it means by this is that there are those who eat their food like animals and do not make themselves significant. But Israel and Esau do not act as such. Rather, they prepare proper fixed for a person to make themselves significant. And as such there is in tractate Avodah Zarah that they said, “Edom established many markets; they established many bathhouses, and all was to indulge themselves. And so too Edom acts to this day in their dress to look very honorable, more so than the other nations, and also with nice buildings….
ומרמז על כלל ישראל ואדום שיש להם ענין מיוחד, שהם גיים, ורוצה לומר כי נפש חשוב יש להם, ונוהגים במאכל שלהם בחשיבות, וזהו שאמרו כי לא פסקו מעל שלחנם לא צנון ולא חזרת'. ורוצה בזה כי יש אוכל אכילתו כבהמה ואינו מחשיב עצמו, אבל ישראל ועשו אין נוהגין כך, רק מתקנין תקון הראוי לאדם להחשיב עצמו. וכן יש במסכת עבוד הזרה (ב ע"ב) שאמרו אדום הרבה שווקים תקנינו, הרבה מרחצאות תקננו, והכל לעדן את נפשם. וכן אדום נוהגין עד היום במלבושיהם להתכבד מאד יותר משאר אומות, וגם בבניינים נאים...

However, there is not a full acceptance of Antoninus as a good and yet a Roman, not as Rome being good overall on its own. The Brisker Rav, in the next source, explains that Esau’s good only comes from the existence of Jacob through whom he may convert. Indeed, we see in the Palestinian Talmud that according to some Antoninus was not a good Roman, but a Roman who converted to Judaism. This conflicts with the idea of Rebbi and Antoninus representing Rome and Israel being powerful at the same time and supporting one another through the exchange of philosophical thinking.
חידושי הגרי"ז סימן נ
Novella of the GRI”Z, Siman 50
Yitzchak Ze’ev Soloveitchik, 19th and 20th Centuries Belarus and Israel
That is that from Esau good things also came, but that which came from Esau if only when Jacob exists. For through Jacob he is able to convert. And because of this, if Jacob is killed nothing can come of Esau. And this is what she [Rebecca] said to Jacob that if you are killed I will be bereaved of both of you [see Genesis 28:45]. For nothing good could come from Esau and I will be bereaved also from him.
והיינו דמעשו גם יצאו טובים, אלא שלזה שיצא מעשו הוא רק אם יהיה יעקב, שע"י יעקב יכול להיות כן שיתגיירו, ולזה אם יהרג יעקב לא יוכל לצאת מעשו כלום, וזה שאמרה ליעקב הלא אם תיהרג אהיה שכולה משניכם [עיין בראשית כח:מה], שלא יוכל לצאת דבר טוב מעשיו ואהיה שכולה גם ממנו.

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מגילה פרק א, הלכה יא
Palestinian Talmud (Vilna Edition), Tractate Megillah, Chapter 1, Law 11
There are those tales which say that Antoninus converted and those tales which say that Antoninus did not convert.
אית מילין דאמרין דאתגייר אנטונינוס אית מילין אמרין דלא איתגייר אנטונינוס

No comments:

Post a Comment