Get email notifications of blog updates

Wednesday, January 21, 2015

Parashat Bo 5775

Part I: The Names of the Month
In this week’s parasha, we have the first commandment given to the people of Israel: establishing a calendar system based on the month of the Exodus. This is curious, because our current months are named by Babylonian names (as explained in the Jerusalem Talmud and Breishit Rabbah). The Ramban (Nachmanides) has an interesting explanation for this in which he seems to have a general theory that the names of months are used as recognition for historical events of becoming a free people. He also hints at a return to the original names come the Messianic age.
שמות פרשת בא פרק יב
Exodus Chapter 12
(2) This month is for you the head of months; it is the first for you of the months of the year.
(ב) הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה:

ירמיהו פרק טז
Jeremiah Chapter 16
(14) Therefore, days are indeed coming - is the declaration of Hashem; and it shall no longer be said, “As Hashem lives who took up the children of Israel from the land of Egypt.”
(15) Rather, “As Hashem lives who brought up the children of Israel from the land of the North and from all the lands to which He scattered them there,” and I will return them to their land which I gave to their forefathers.
(יד) לָכֵן הִנֵּה־יָמִים בָּאִים נְאֻם־יְקֹוָק וְלֹא־יֵאָמֵר עוֹד חַי־יְקֹוָק אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:
(טו) כִּי אִם־חַי־יְקֹוָק אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹן וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדִּיחָם שָׁמָּה וַהֲשִׁבֹתִים עַל־אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם: ס


רמב"ן שמות פרשת בא פרק יב
Nachmanides on the above
The reason [it says,] “This month is for you the head of months,” is that Israel will count it as the first month, and based on it will count all the months as, “Two,” and “Three,” until the end of the year with twelve months in order that this will be a recounting of the great miracle. For every time that we recall the months, the miracle will be recalled.  
וטעם החדש הזה לכם ראש חדשים, שימנו אותו ישראל חדש הראשון, וממנו ימנו כל החדשים שני ושלישי עד תשלום השנה בשנים עשר חדש, כדי שיהיה זה זכרון בנס הגדול, כי בכל עת שנזכיר החדשים יהיה הנס נזכר,
For this reason, the months do not have names in the Torah, rather it will say, “In the third month,” (Exodus 19:1).  And it says, “Then it was in the second year in the second month the cloud ascended,” (Numbers 10:11), or, “In the seventh month on the first of the month…” (Numbers 29:1), and so all of them.
ועל כן אין לחדשים שם בתורה, אלא יאמר בחדש השלישי (להלן יט א), ואומר ויהי בשנה השנית בחדש השני נעלה הענן (במדבר י יא), ובחדש השביעי באחד לחודש וגו' (שם כט א), וכן כלם:
And like our remembrance of the Sabbath day in our counting from it: first of the Sabbath, the second of the Sabbath, as I will explain (see Ramban Exodus 20:8), so too is the remembrance of the exodus from Egypt in our counting of the first month, and the second month, and the third from our redemption.
וכמו שתהיה הזכירה ביום השבת במנותינו ממנו אחד בשבת ושני בשבת, כאשר אפרש (להלן כ ח), כך הזכירה ביציאת מצרים במנותינו החדש הראשון והחדש השני והשלישי לגאולתינו,
But this count is not for the year, for the beginning of the year is from the month of Tishrei, as it is written, “The festival of gathering at the beginning of the year,” (Exodus 34:22), and it is written, “At the circuit of the year,” (Exodus 23:16).
שאין המנין הזה לשנה, שהרי תחלת שנותינו מתשרי, דכתיב (להלן לד כב) וחג האסיף תקופת השנה, וכתיב (שם כג טז) בצאת השנה,
If so, when the month of Nissan is called, “First,” and Tishrei, “Seventh,” the solution is that it is first in terms of redemption and [Tishrei] is seventh to it. This is why [it says], “it is the first for you,” for it is not the first in the year, but it is first for you, for it is called as such as a remembrance of our redemption.
אם כן כשנקרא לחדש ניסן ראשון ולתשרי שביעי, פתרונו ראשון לגאולה ושביעי אליה. וזה טעם ראשון הוא לכם, שאיננו ראשון בשנה, אבל הוא ראשון לכם, שנקרא לו לזכרון גאולתינו:
And out Rabbis already recounted this matter and said that the names of the months came up with us from Babylonia, for to us they did not originally have names.
וכבר הזכירו רבותינו זה הענין, ואמרו שמות חדשים עלו עמנו מבבל (ירושלמי ר"ה א ב, ב"ר מח ט), כי מתחלה לא היו להם שמות אצלנו,
And the reason for this, is that at the beginning their numbering was in memory of the exodus from Egypt. But when we ascended from Babylonia and what the verse said was established, “It shall no longer be said, ‘As Hashem lives who took up the children of Israel from the land of Egypt.’ Rather, ‘As Hashem lives who brought up the children of Israel from the land of the North.’” we returned to calling the months by the names they were called in the land of Babylonia to recall that there we stood and from there Hashem, may He be blessed, took us up....
והסבה בזה, כי מתחלה היה מניינם זכר ליציאת מצרים, אבל כאשר עלינו מבבל ונתקיים מה שאמר הכתוב (ירמיה טז יד - טו) ולא יאמר עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את בני ישראל מארץ צפון, חזרנו לקרא החדשים בשם שנקראים בארץ בבל, להזכיר כי שם עמדנו ומשם העלנו הש"י…
And behold we will recall with the months the second redemption like we did until this with the first.
והנה נזכיר בחדשים הגאולה השנית כאשר עשינו עד הנה בראשונה:


Part II: Calculation or Testimony
Maimonides - here summarized by the Meshekh Chockhma - has a theory that when the Sanhedrin exists we are required to use eye witness testimony of the people to declare a new month. The Sanhedrin itself had to know how to calculate the new months with astronomy, though. With the destruction of the Sanhedrin and the Rabbinic line ordained by it, our only choice for declaring the new month is now based on calculation alone. Interestingly, the Talmud seems to think learning how to make such calculations is incumbent on all Jews as knowledge that will both impress the non-Jews and is to be kept from them. It is as if in exile all Jews have to become like the Sanhedrin to the rest of the world.

משך חכמה שמות פרשת בא פרק יב
Meshekh Chokhma, Exodus Chapter 12
Meir Simcha of Dvinsk, Latvia and Poland, 19th and 20th Centuries
החודש הזה לכם וכו'. בספר המצוות לרבינו (הרמב"ם מצות עשה קנ"ג) האריך רבינו
This month is for you, etc. In the Book of Commandments to our Rabbi (the Rambam, Positive Commandment 153) our Rabbi expands on the matter.
ובקיצור, דשיטתו כך הוא: הקביעות על פי חשבון כפי שאנו מונים עתה, אף שלא נראה לשום אדם ביום שלושים, מקודש החודש; ועל פי הראיה, אם לא באו עדים - מעובר,
And in summary, his approach is as such: the fixing [of the months] by calculations, as we do it currently, even if [the moon] was not seen by any person on day thirty, the month is sanctified. But per [the previously used system] of witnessing, if witnesses did not come - the month is extended (literally, “pregnant”).
וזה הלכה למשה מסיני שכל זמן שסנהדרין קיימין צריך דוקא להתקדש על פי הראיה, שאם לא יבואו עדים ויעידו לפניהן, אינו מקודש רק מעובר.
And this is the law from Moses from Sinai that anytime the Sanhedrin is in existence, one needs to sanctify the month by witnessing, for if witnesses do not come and testify in front of them [the Sanhedrin], the month is not sanctified but extended.
אבל בזמן שאין סנהדרין, אף אם יש בית דין סמוך, אין צריך לקבוע על פי ראיה דוקא, רק אם רוצים על פי חשבון גם כן הרשות בידם, היינו שלא ירצו לקבל עדים וכיוצא בזה.
But at a time when there is no Sanhedrin, even if there is a court ordained [by the Sanhedrin’s line], it does not have to fix the month based on testimony, but if they want to do so by calculation, the permission is in their hands: that is if they do not want to receive witnesses and such.
והנפקא מיניה כשיש בית דין סמוך. אבל כשאין בית דין סמוך, ואין מי שיקבל העדות, מתקדש דוקא על פי חשבון.
And this difference is only when there is an ordained court. But when there is not an ordained court, and [therefore] there is no one to accept testimony, it may only be sanctified by calculation.

רמב"ם הלכות קידוש החודש פרק א, הלכה ו
Mishneh Torah, Laws of Sanctifying the Month, Chapter One, Law 6
The court calculates in the manner in which astronomers calculate so that they will know the place of the stars and their path, and they can investigate and refine until they know if it possible that one would see the moon in its time - which is the thirtieth night - or if it is not possible.
בית דין מחשבין בחשבונות כדרך שמחשבים האצטגנינים שיודעין מקומות הכוכבים ומהלכם וחוקרים ומדקדקים עד שידעו אם אפשר שיראה הירח בזמנו שהוא ליל שלשים או אי אפשר,
If they knew that it was possible to see it, they sit and wait for witnesses all of the thirtieth day.
אם ידעו שאפשר שיראה יושבין ומצפין לעדים כל היום כולו שהוא יום שלשים

תלמוד בבלי מסכת שבת דף עה עמוד א
Babylonian Talmud, Tractate Shabbat 75a
Said Rebbi Shimon ben Pazi, said Rebbi Yehoshua ben Levi in the name of Bar Kafra, “Anyone who knows how to calculate the seasons and stars and does not calculate, about him the Scripture says, ‘He did not peruse the action of Hashem and the work of His hands he did not see.’” (Isaiah 5:12)
אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא: כל היודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו חושב - עליו הכתוב אומר ואת פעל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו.
Said Rebbi Shmuel bar Nachmani, said Rebbi Yochanan, “From where [is it derived] that it is a commandment on man to calculate the seasons and stars? As it says, ‘You shall keep them and perform them, for that  is your wisdom and discernment in the eyes of the nations.’ (Deuteronomy 4:6)”
אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: מנין שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות - שנאמר ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים
Which is the wisdom and discernment that is in the eyes of the nations? He would say, “This is the calculation of seasons and stars.”
איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים - הוי אומר זה חישוב תקופות ומזלות.

תלמוד בבלי מסכת כתובות דף קיא עמוד א
Babylonian Talmud Tractate Ketubot, 111a
And that they [the Jews] will not reveal the secret to the idolaters.
ושלא יגלו הסוד לעובדי כוכבים

תוספות מסכת כתובות דף קיא עמוד א
Tosafot on the Above
That they will not reveal the secret - the leap year, as we say, “For it is your wisdom and discernment,” that is the secret of the leap year.
שלא יגלו סוד - העיבור כדאמרינן (שבת דף עה.) כי היא חכמתכם ובינתכם זהו סוד העיבור.


Part III: Riding Trains on Friday
The Arukh Hashulchan lays out a theory of why travel is limited leading up to Shabbat and he then fits that into a modern world of trains and train schedules. Also interesting is that in his time people seem to be rather lax about following such rules which he both explains, but also very slightly admonishes.
ערוך השולחן אורח חיים סימן רמט
Arukh Hashulchan OC 249
סעיף א
אמרינן בסוכה [מ"ד:] שלא יהלך אדם בע"ש יותר מג' פרסאות בכדי שיבא בעוד היום גדול שתהא ביכולת להכין בעדו צרכי שבת
Article 1:
We say in [Tractate] Sukkah that a person should not travel more than three parsaot (totalling about seven  miles) on Friday so that he can arrive when there is still much day and be able to provide the needs of Shabbat for himself.
בין הולך לביתו ובין שהולך לבית אחרים דאם יבא קודם הלילה ובביתו לא הכינו בעדו יתכעס ולא יהיה לו או להם מה לאכול לכבוד שבת
[This is] whether he travels to his house or travels to another’s house, for if he arrives before night and in his house they have not prepared for him [for Shabbat], he will be angry, and there will be nothing for him or them to eat in honor of Shabbat.
וכן בבית אחרים או שלא יהיה לו מה לאכול או אם יתנו חלקם לא יהיה להם
And so too in the house of others either he will not have food, or if [the others of his house] give him their portion, they will not have.
ועוד חשש אחר דבוודאי ירצו להכין בעדו בין בביתו בין בבית אחרים ויתאחרו ויבשלו עם חשיכה
There is another worry that for sure he will want to prepare for himself whether in his own house or in someone else’s house, and they will be late and cooking when it gets dark.
ופשוט הוא שאם הודיע לביתו שיבא או לבית אחרים הודיע ע"י מכתב או ע"י איש שיבא על שבת מותר לילך יותר שהרי יכינו בעדו
And it is obvious that if he informs his household that he is arriving.  Or to the house of others, he informs them based on a letter or another person that he is coming for Shabbat, it is permissible to travel further, for they will prepare for him.
וכן אם נוסע לאכסניא קבועה שידוע שמכינים בעד אורחים שיבואו קודם חשיכה ג"כ מותר שהרי עינם צופות שיבואו אורחים כנהוג:
So too if he travels to a hotel where it is known that they prepare for the sake of guests who arrive before it gets dark, so too is it permissible, for they are looking out for guests to come as is usual.


סעיף ג
וכתבו הגדולים דכל זה הוא בהולך ברגליו אבל כשיושב בעגלה או רוכב על סוס וחמור יכול ליסע יותר מג' פרסאות [ב"ח ומג"א ועט"ז] דבהם הנסיעה במהירות יותר מבהולך רגלי
Article 3:
The great [halachik thinkers] wrote that all this is when one walks, but when one rides in a carriage or on a horse or donkey, he may travel more than three parsaot, for with them the travel is faster than walking.
ולכן לא נהגו עתה להזהר בזה. ומ"מ יזהר לבא בעוד היום גדול שלא לבא לידי חילול שבת  
Therefore, these days we are not careful in this. Nonetheless, one should be careful to arrive while much day is left so he will not come to violate Shabbat.
וכ"ש בנסיעה במסילת הברזל צריך לחשוב החשבון היטב שהרי גם כאשר תעמוד ויבא על מקומו נצרך לו לנסוע בעגלה לבא לביתו לכן אם יראה לו שביאת המסילה הוא קרוב לשקיעת החמה יזהר לשבות במקום הקודם
All the more so when traveling by train one needs to calculate the schedule well, for even when the train arrives at its station, he needs to travel by carriage to get home. Therefore, if it seems to him that the train arrival is close to sunset, he should be careful and make Shabbat at the previous stop.

No comments:

Post a Comment