Parashat Chaye Sarah 5775

Part I: Giving Animals Food and Water

While there is a halacha that says one should feed her animals before eating herself, the Magen Avraham derives from our parasha that the opposite order occurs when drinking is concerned. But why make a distinction between food and water? I propose the following as a guess (based loosely on the Torah Temimah): food is never an immediate need in the same way as water. While people can sustain for long periods without food, they cannot without water. For our immediate necessities we come first, while for things less immediately necessary, we must first recall those who depend on us - even if they are not humans. The order of Rebecca’s kind actions remind us to prioritize ourselves, but only for that which we find most immediately necessary.

דברים פרשת עקב - ראה פרק יא

Deuteronomy, Chapter 11

(טו) וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ:

(15) I will give grass in your field for your cattle and then you will eat and your will be satisfied.

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף מ עמוד א

Babylonian Talmud, Tractace Brachot 40a

דאמר רב יהודה אמר רב: אסור לאדם שיאכל קודם שיתן מאכל לבהמתו, שנאמר: ונתתי עשב בשדך לבהמתך והדר ואכלת ושבעת.

That said Rav Yehuda said Rav, “It is forbidden for a person to eat before he gives food to his cattle, as it says, ‘I will give grass in your field for your cattle and then you will eat and your will be satisfied.’”

שולחן ערוך אורח חיים סימן קס״ז

Shulchan Arukh, OC 167

Yosef Karo, 16th Century Israel

סעיף ו יאכל מיד ולא ישיח בין ברכה לאכילה; ואם שח, צריך לחזור ולברך אא"כ היתה השיחה בדברים מענין דברים שמברכין עליו, כגון שבירך על הפת וקודם שאכל אמר הביאו מלח או ליפתן תנו לפלוני לאכול, תנו מאכל לבהמה וכיוצא באלו, א"צ לברך

One eats immediately [after making a blessing on the bread] and one should not converse between the blessing and eating. If he conversed, he needs to bless again, unless the conversation what about matters concerning the blessing. For example, if one blessed on  bread, and before eating said, "Bring salt," or "give relish to so-and-so to eat," or "give food to the cattle," and similar cases to these. [In these cases] there is no need to bless [again].

מגן אברהם אורח חיים סימן קס״ז ס"ק יח

Magen Avraham, OC 167:18

Avraham Gombiner, 17th Century Poland

מאכיל לבהמה - הוי צרכי סעודה דאסור לטעום קודם שיתן לבהמתו, אבל לשתות אדם קודם כדאשכחן ברבק' שאמר' שתה וגם גמליך אשקה

Food to the cattle: this is a necessity of the meal, for it is forbidden to taste before one gives to his cattle, but in terms of drinks, a person comes first as we find with Rebecca who said, "Drink and I will also water your camels." [This is actually what Abraham's servant hopes she will say, but it is close to what Rebecca herself says.]

בראשית פרשת חיי שרה פרק כד

Genesis 24

(יד) וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי־נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם־גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק וּבָהּ אֵדַע כִּי־עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם־אֲדֹנִי:

(14) It will be that the young woman to whom I will say, “Tip over your jug and I will drink,” and she will say, “Drink, and also I will water your camels,” you have proven her to your servant for Isaac, and with her I will know that you have performed kindness with my master.

בראשית פרשת חיי שרה פרק כד

Genesis 24

(יט) וַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ וַתֹּאמֶר גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב עַד אִם־כִּלּוּ לִשְׁתֹּת

(19) She finished giving him drink; then she said, “I will also draw [water] for your camels until they finish drinking.”

Part II: Focus In Prayer

Here the Arukh Ha’Shulchan presents how to prepare our minds for prayer. The end of the second part has what seems an extreme statement about not kissing your young children in shul, but I think the value behind it reminds us strongly of an inclination towards keeping our human to human relationships outside of our worship of God (though hopefully our worship of God enhances how we treat other humans).

ערוך השולחן אורח חיים סימן צח

Arukh Ha’Shulchan, OC 98

Yechiel Michel Epstein, 19th Century Lithuania

סעיף א

צריך להכין מחשבת לבו לתפלה כדכתיב [תהלים י, יז] תכין לבם תקשיב אזניך שיכוין פי' המלות מה שמוציא בשפתיו ויחשוב כאלו שכינה כנגדו ויסיר כל המחשבות הטורדות אותו עד שתשאר מחשבתו זכה וכונתו ברורה בתפלתו ויחשוב בלבו אלו היה צריך לסדר דבריו לפני מלך בשר ודם כמה היה מסדר דבריו ומכוין יפה יפה לבלתי הכשל בדבריו והיה מסיר בעל כרחו כל מחשבות אחרות שלא יחשוב בהם כלל כ"ש בעמדו לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה שהוא חוקר כל המחשבות והוא חוקר לב ובוחן כליות וכך היו עושים חסידים ואנשי מעשה שהיו מתבודדים ומתכונים בתפלתם עד שהיו מגיעים להתפשטות הגשמיות ולהתגברות כח השכלי עד שהיו קרובים למעלת הנבואה ועכשיו בעוה"ר הלואי שנכוין פי' המלות ולהשתפך לפני יוצרינו בתפלתינו:

One needs to prepare his internal thoughts for tefillah, as is written, “Prepare your hearts, pay attention with your ears.” (Psalms 10:17) Meaning that one should have intention on the meaning of what comes from her mouth, and consider as if the presence of God was opposite her. And she should remove all thoughts which bother her, until her thoughts are pure and intentions clear on tefillah. She should consider in her heart if she needed to prepare words before a flesh and blood king how much she would prepare those words, and she would greatly intend to not trip up in her words. And she should forcibly remove all other thoughts and not think about them at all. All the more so this is true in her standing before the King, King of kings, the Holy One, blessed be He, for he investigates all thoughts and he checks inside a person. This is the practice of the righteous and people of action who would isolate themselves and concentrate in their tefillah until they arrived at the stripping of physicality, the strengthening of the power of intellect until they were close to the ascendency of prophecy. And today, in our great state of sin, would it be [at least] that we have intention on the meaning of the words and pour ourselves out before our Creator in our tefillah.

סעיף ב

יש מי שכתב סגולה להעביר מחשבות זרות בתפלה שקודם התפלה יעביר ג' פעמים על מצחו יד ימינו ויאמר כל פעם לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי ואם יבא לו מחשבה בתוך התפלה ישתוק מעט ויהרהר הפסוק הזה [א"ר] וישתוק עד שתתבטל המחשבה ויחשוב בדברים המכניעים את הלב ומכוונים את הלב לאביו שבשמים ולא יחשוב בדברים שיש בהם קלות ראש ויחשוב קודם התפלה מרוממות האל יתעלה ובשפלות האדם ויסיר כל תענוגי העוה"ז מלבו ואסור לאדם לנשק בניו הקטנים בבהכ"נ כדי לקבוע בלבו שאין אהבה כאהבת המקום ברוך הוא.

There is one who wrote that it is a good idea to remove strange thoughts in tefillah: before tefillah one passes his right hand over his forehead three times, saying each time, “God created for me a pure heart and created a proper spirit in me.” If an unwanted thought comes to him during tefillah, he should be quiet for a bit and muse on this verse. He should be quiet until the thought goes away, and he should think about things which humble the heart and direct his heart to his Father in Heaven. He should not think about light hearted matters. Before tefillah he should think about the high state of the God who is exalted, and of the low state of man. He should push aside all delights of this world from his hear. And it is forbidden for a person to kiss small children in the synagogue so that he can establish in his heart that there is no love like that of God, blessed be He.