Purim and not Channukah

Purim and Channukah are both Rabbinic holidays which celebrate Jewish victory over possible destruction. However, while Channukah does not have mandated meal, Purim does, as described in the Tur.

טור אורח חיים הלכות חנוכה סימן תרע

Tur, OC 670

Ya’akov ben Asher, 14th Century Germany

The Rav Meir of Rothenburg, of blessed memory, would say that the abundance of festive meals that we make during the days of Channukah are optional festive meals, for we established them only for praise and giving thanks and not for drinking and merrymaking.

והיה אומר הר"מ מרוטנבורק ז"ל שרבוי הסעודה שמרבים בהם הן סעודת הרשותא שלא קבעו אלא להלל ולהודות ולא משתה ושמחה

לבוש אורח חיים סימן תרע

Levush OC 670

Modechai Yoffe, 16th Century Prague

Because at that time [Channukah], there wasn’t one enemy trying to kill the Jews as there had been at the time of Haman. Instead the enemy was attacking them militarily and desired their subjugation and to overpower Israel and to have them stray from their religion, as it is known from Antiochus' actions, who did not decree death and destruction on the Jews. Rather, he brought upon them trouble and destruction in order to make them stray from their religion, in the way of kings who are victorious over one another  and conquer one another's states and force upon them their beliefs.	ומפני שלא נמסרו ישראל באותו זמן ביד מושל אחד שהיה מושל עליהם להריגה כמו שהיה בימי המן, אלא שבאו האויבים עליהם למלחמה ולא בקשו מהם אלא ההכנעה, ולהיות ידם תקיפה על ישראל ולהעבירם על דתם, כידוע ממעשה אנטיוכס שלא גזר עליהם להרוג ולהשמיד רק צרות ושמדות כדי להמיר דתם, כדרך המלכים המנצחים זה את זה וכובשין אחד מדינות חבריהם ומכריחן לאמונתן,
And if Israel were to be subjugated under their rule to pay them taxes and, God forbid, turn on their beliefs, they [the Greeks] would require nothing more [ie, they wouldn't kill them]. But instead, God-Who-Is-Exalted gave [the Jews strength], and Israel triumphed and won.	ואם היו ישראל מכניעים להם להיות כבושים תחת ידם ולהעלות להם מס וחוזרים לאמונתם חלילה, לא היו מבקשים יותר, אלא שנתן השם יתברך וגברה יד ישראל ונצחום,
Therefore, they established these days only for praise and thanks, but not for drinking and merrymaking. That is to say, they wished to prevent us from such things [i.e. praising Hashem] and to deny [our] religion, God forbid. But with the help of The Exalted their conspiring did not come to be, and our hands prevailed. Therefore, they established them [the days of Channukah] for returning to praise and giving thanks to God for being our God and did not abandon us from worshipping God.	לכך לא קבעום אלא להלל ולהודות, ולא למשתה ושמחה, כלומר כיון שהם רצו למנוע אותנו מזה לכפור בדת ח"ו, ובעזרתו יתברך לא הפיקו זממם וגברה ידינו, לכך קבעו אותם לחזור ולשבח ולהודות לו על שהיה לנו לאלהים ולא עזבנו מעבודתו,
But in the time of Haman, the decree was to kill and destroy the physical bodies (which makes drinking and merrymaking impossible) and not only the souls. Even if the Jews had changed their religion - God forbid - Haman would not have accepted them. Therefore, when they were saved from him, they established [that we should] thank and praise The Exalted One also by drinking and merrymaking. Therefore, the abundance of festive meals on Channukah is optional.	אבל בימי המן שהיתה הגזירה להרוג ולהשמיד את הגופות שהוא ביטול משתה ושמחה, ולא את הנפשות שאפילו המירו דתם ח"ו לא היה מקבל אותם, לכך כשנצלו ממנו קבעו להללו ולשבחו יתברך גם כן על ידי משתה ושמחה, הלכך ריבוי הסעודות שעושין בחנוכה אינן אלא סעודות הרשות.
And there are those who say that on Channukah there is a bit of a commandment to increase festive meals, and this is how we practice in these lands. The reason for this opinion is that on these same days the dedication of the altar in the desert occurred, and we have a custom to sing songs of praise at these meals, and therefore they are considered commanded meals. And there are those who say we should eat cheese and milk during these meals because they make people drowsy, in remembrance of the miracle that was done with the milk that Judith fed to the enemy	ויש אומרים שגם בחנוכה יש קצת מצוה בריבוי הסעודות, וכן נוהגין באלו המדינות, והטעם משום דבאותם הימים היה גם כן חנוכת המזבח שבמדבר, ונוהגין לומר זמירות ושבחות באותן סעודות ואז הוו סעודות מצוה. ויש אומרים שיש לאכול גבינה וחלב באותן סעודות שהם מפילין שינה על האדם,זכר לנס שנעשה בחלב שהאכילה יהודית את האויב:

The Levush argues that while on Channukah our belief structure was threatened, on Purim our physical bodies were threatened. Therefore, on Purim we celebrate through the physical action of eating.

ט"ז אורח חיים סימן תרע

TA”Z, OC, Siman 670 (David HaLevi Segal, 17th Century Poland)

That they did not establish them for drinking and merrymaking. Explanation: Rather to praise and give thanks. And it seems that the reason they did not designate Chanukah for merrymaking - like [they did] for Purim - is because on Purim the publicized miracle was about saving lives, and for this there is joy in this world, which is not the case for Channukah. For even though there was salvation [coming] from The Exalted One in war, it was not publicized through this miracle; rather, the miracle was only publicized through the lights. They therefore established Channukah for praise and thanks, for in this there is not joy in this world, and the saving of lives was secondary in this. Therefore, they made it based on the the essence of the miracle which was publicized, which instructs in praise, for they saw the the will of The Exalted One in this.

שלא קבעום למשתה ושמחה. - פי' אלא להלל ולהודות ונראה הטעם דלא קבעו כאן לשמחה כמו בפורים דבפורים הי' הנס מפורסם להצלת נפשות וע"ז יש שמחה בעוה"ז משא"כ בחנוכה דאע"ג דהיתה ישועה ממנו יתברך במלחמה מ"מ לא היה מפורסם ע"צ הנס רק בנרות היה הנס מפורסם ע"כ קבעו להלל ולהודות כי אין מזה שמחה בעה"ז והצלת נפשות היה טפל בזה ע"כ עשו עיקר מן הנס המפורסם שהוא מורה על הודיה כי כן ראו רצונו יתברך בזהו

The Levush disagrees and says that on Purim there was the saving of lives but on Channukah there was not the saving of lives, for the Greeks did not seek out lives, rather only subservience and conversion [out of Judaism]. But this is not correct, as Rashi explains in parashat Ki Tetzeh that greater  is one who causes a man to sin than one who kills him.

בלבוש חילק ואמר כי בפורים היה הצלת נפשות ובחנוכה לא היה הצלת נפשות כי היונים לא בקשו נפשות רק ההכנעה והעברת דת ואין זה נכון דהא פירש"י בפ' כי תצא דגדול המחטיא את האדם יותר מהורגו:

The TA”Z sees the difference based on which miracle of each holiday was publicized. While on Purim the publicized miracle is based on the saving of physical bodies, on Channukah we publicize not the war but the miracle of oil.

However, he also suggests that the Levush’s theory results in a claim that saving lives is a greater miracle that saving the religion. It is not clear to me that the Levush actually says as such, but it successfully brings up questions of a lived life in sin or one not lived at all (and echoes of the eighth chapter of Sanherdin). The Rashi referenced by the TA”Z is based on the Sifre, presented below.

ספרי דברים פרשת כי תצא פיסקא רנב

Sifre Devarim, Parshat Ki Tetze, 252

Rebbi Shimon says: The Egyptians drowned Israel in water and the Edomites brought Israel before the sword, and the Torah only forbade [marriage with] them for three generations. The Ammonites and Moabites, because they took advice to cause Israel to sin, the Torah forbade [marriage with] them forever, in order to teach you that one who causes a person to sin is worse than one who kills him. For the one who kills him only removes him from this world, and the one who causes him to sin removes him from this world and the world to come.

רבי שמעון אומר מצרים הם טבעו את ישראל במים ואדומים קדמו את ישראל בחרב ולא אסרם הכתוב אלא עד שלשה דורות עמונים ומואבים מפני שנטלו עצה להחטיא את ישראל אסרם הכתוב איסור עולם ללמדך שהמחטיא את האדם קשה לו מן ההורגו שההורגו אין מוציאו אלא מן העולם הזה והמחטיאו מוציאו מן העולם הזה ומן העולם הבא סליק פיסקא

The Sifre gives an explanation as to why the Torah bans marrying Egyptians and Edomites - both of whom who have history of trying to destroy Israel - for three generations, but for the Ammonites and Moabites - who are seen as hiring Balaam to cause Israel to sin - are banned for ten generations.