בראשית פרשת בראשית פרק ד
Genesis Chapter 4
(ג) וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה מִנְחָה לַיקֹוָק:
|
(3) It was after some time, and Cain brought a grain offering to Hashem from the fruit of the Earth
|
מדרש אגדה (בובר) בראשית פרשת בראשית פרק ד
Midrash Agadah (Buber Edition), Genesis, Chapter 4
ויהי מקץ ימים. זמן פסח היה, אמר אדם לבניו עתידים ישראל כולם להביא פסחיהם ויהיו לרצון ועת רצון היא זאת, אף אתם הביאו קרבניכם לפניו וירצה לכם:
|
It was after some time: It was the time of Pesach. Adam said to his sons, “In the future, all of Israel will bring their Passover sacrifices and they will be pleasing, and this is a pleasing time, so you too should bring your sacrifices before Him, and he will be satisfied with you.”
|
בראשית רבה (וילנא) פרשת לך לך פרשה מב
Genesis Rabbah (Vilna Edition), Parasha 42
ריש לקיש בשם בר קפרא הוא עוג הוא פליט ולמה נקרא שמו עוג שבא ומצא את אברם יושב ועוסק במצות עוגות
|
Reish Lakish in the name of Bar Kafra: He was Og, he was Palit (the survivor). Why was his name called, “Og [עוג]?” For he came and found Avram sitting engaged in cakes [עוגות] of matzah.
|
בראשית רבה (וילנא) פרשת וירא פרשה מח
Genesis Rabbah (Vilna Edition), Parasha 48
לושי ועשי עוגות, הדא אמרת פרס הפסח הוה
|
“Knead and make cakes,” this says that it was part way through the time of preparation for Passover.
|
בראשית פרשת וירא פרק יח
Genesis Chapter 18
(ו) וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל־שָׂרָה וַיֹּאמֶר מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת:
|
(6) Abraham hurried to the tent to Sarah and said, “Hurry, three seah of fine flour. Knead and make cakes.”
|
בראשית פרשת וירא פרק יט
Genesis Chapter 19
(ג) וַיִּפְצַר־בָּם מְאֹד וַיָּסֻרוּ אֵלָיו וַיָּבֹאוּ אֶל־בֵּיתוֹ וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ:
|
(3) He pressed them hard, and they diverted to him and arrived at his house. Then he made them a feast, and baked matzahs and they ate.
|
רש"י בראשית פרשת וירא פרק יט
Rashi on Genesis Chapter 19
ומצות אפה - פסח היה:
|
And baked matzahs - it was Passover.
|
שפתי חכמים בראשית פרשת וירא פרק יט
Siftei Chakhamim, Genesis Chapter 19
Shabbtai Bass, 17th and 18th Centuries Poland
והא דאמר גבי אברהם (לעיל י"ח ו') לושי ועשי עוגות, ולא אמר מצות שהרי פסח היה והיה לו לומר עוגות מצות, יש לומר דאברהם ציוה שתעשה מצה עשירה לפי כבוד האורחים וק"ל:
|
That which was said about Abraham, “Knead and make cakes,” and it doesn’t say, “matzahs,” for it was Passover, so it should have said, “cakes of matzah.” There is to say that Abraham commanded that she [Sarah] should make rich matzah due to honor of the guests, and this is easy to understand.
|
רמב"ן בראשית פרשת לך לך פרק יב
Nachmanides, Genesis 12
It tells you a general principle. Understand it for all the coming portions in regards to Avraham, Isaac, and Jacob. And this is a great matter. Our Rabbis recalled it in a short manner and said, “Everything that occurred to the forefathers was a sign for the children.”
|
אומר לך כלל תבין אותו בכל הפרשיות הבאות בענין אברהם יצחק ויעקב, והוא ענין גדול, הזכירוהו רבותינו בדרך קצרה, ואמרו (תנחומא ט) כל מה שאירע לאבות סימן לבנים,
|
Therefore the writings were lengthy in the story of the travels, and the digging of wells, and other happenings. And one who considers them thinks that they are superfluous with no effect. But they all come to teach about the future. For when the occurrence comes to a prophet from the three forefathers, understood from it is the matter decreed to come to the child.
|
ולכן יאריכו הכתובים בספור המסעות וחפירת הבארות ושאר המקרים, ויחשוב החושב בהם כאלו הם דברים מיותרים אין בהם תועלת, וכולם באים ללמד על העתיד, כי כאשר יבוא המקרה לנביא משלשת האבות יתבונן ממנו הדבר הנגזר לבא לזרעו:
|
הצעה מהרב יואל בן נון על השוואה בן יציאת סדום ליציאת מצרים
Suggestion of Rav Yoel Bin Nun on a comparison of the exodus from S’dom and the exodus from Egypt
שמות י"ב
|
בראשית י"ט
|
(לט) וַיֹּאפוּ אֶת־הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת...
|
(ג) ...וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ:
|
(39) Then they baked the dough that they took from Egypt as cakes of matzah...
|
(3) Then he made for them a banquet and he baked matzot; then they ate.
|
(כב) וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח־בֵּיתוֹ עַד־בֹּקֶר:
|
(ו) וַיֵּצֵא אֲלֵהֶם לוֹט הַפֶּתְחָה וְהַדֶּלֶת סָגַר אַחֲרָיו:
|
(22) And you, do not go out - a person - from the opening of his house until morning.
|
(6) Then Lot went out to them through the opening; and he closed the door after him.
|
(כג) וְעָבַר יְקֹוָק לִנְגֹּף אֶת־מִצְרַיִם וְרָאָה אֶת־הַדָּם עַל־הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וּפָסַח יְקֹוָק עַל־הַפֶּתַח וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל־בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף:
|
(יא) וְאֶת־הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר־פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים מִקָּטֹן וְעַד־גָּדוֹל וַיִּלְאוּ לִמְצֹא הַפָּתַח:
|
(23) Then Hashem passed to strike Egypt; but He saw the blood that was on the lintel and the two doorposts; then Hashem skipped over the opening and did not permit the destroyer to come into the house to strike.
|
(11) And the men who were at the opening of the house they struck with blindness, from young to old; and they grew fatigued finding the opening.
|
(כז) וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח־פֶּסַח הוּא לַיקֹוָק אֲשֶׁר פָּסַח עַל־בָּתֵּי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת־מִצְרַיִם וְאֶת־בָּתֵּינוּ הִצִּיל...
|
(יג) כִּי־מַשְׁחִתִים אֲנַחְנוּ אֶת־הַמָּקוֹם הַזֶּה כִּי־גָדְלָה צַעֲקָתָם אֶת־פְּנֵי יְקֹוָק וַיְשַׁלְּחֵנוּ יְקֹוָק לְשַׁחֲתָהּ:
|
(27) Then you shall say, “This is the Passover sacrifice to Hashem who skipped over the houses of the children of Israel in Egypt in His striking of Egypt, but our houses He saved…”
|
(13) “For we will destroy this place for its outcry has grown great in front of Hashem; then Hashem sent us to destroy it.”
|
(לא) וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם־אַתֶּם גַּם־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת־יְקֹוָק כְּדַבֶּרְכֶם:
|
(יד) וַיֵּצֵא לוֹט וַיְדַבֵּר אֶל־חֲתָנָיו לֹקְחֵי בְנֹתָיו וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִן־הַמָּקוֹם הַזֶּה כִּי־מַשְׁחִית יְקֹוָק אֶת־הָעִיר...
|
(31) Then he called to Moses and Aaron in the evening and said, “Get up and go from amidst my nation; also you, also the children of Israel; and go serve Hashem as you said.”
|
(14) Then Lot went out and spoke to his son in laws, who married his daughters; then he said, “Get up and go out from this place, for Hashem is destroying the city…”
|
(נא) וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצִיא יְקֹוָק אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל־צִבְאֹתָם: פ
|
(יב) וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים אֶל־לוֹט עֹד מִי־לְךָ פֹה חָתָן וּבָנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ וְכֹל אֲשֶׁר־לְךָ בָּעִיר הוֹצֵא מִן־הַמָּקוֹם:
|
(51) Then it was in the midst of this day, Hashem took out the children of Israel from Egypt by their hosts.
|
(12) Then the men said to Lot, “Anyone who is still with you, son-in-law, sons, and daughters, and all who are with you in the city, go out from the place.”
|
(לט) וַיֹּאפוּ אֶת־הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ כִּי־גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם־צֵדָה לֹא־עָשׂוּ לָהֶם:
|
(טז) וַיִּתְמַהְמָהּ וַיַּחֲזִיקוּ הָאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ וּבְיַד־אִשְׁתּוֹ וּבְיַד שְׁתֵּי בְנֹתָיו בְּחֶמְלַת יְקֹוָק עָלָיו וַיֹּצִאֻהוּ וַיַּנִּחֻהוּ מִחוּץ לָעִיר:
|
(39) Then they baked the dough that they took from Egypt as cakes of matzah; for it did not leaven since they were expelled from Egypt and were not able to tarry, and they did not make provisions for themselves.
|
(17) Then he tarried; then the men grasped his hand, the hand of his wife, and the hands of his two daughters with the compassion of Hashem on him; then they took him out and placed him outside of the city.
|
כל הלילה אל הבוקר ביציאת מצרים נולד עם ישראל
|
כל הלילה אל הבוקר ממשפחת לוט שניצלה יצאו שני עמים: מואב ועמון.
|
All of the night until the morning in the exodus from Egypt the nation of Israel was born.
|
All of the night until the morning from the family of Lot which was saved two nations emerged: Amon and Moab.
|
No comments:
Post a Comment