Parashat Va'Etchanan 5775

This week’s parasha has what is possibly my favorite verse in all of Tanakh (at least in the top five), where the Torah describes itself and its practitioners as wise and discerning in the eyes of others.

דברים פרשת ואתחנן פרק ד

Deuteronomy Chapter 4

(6) You shall keep them and perform them, for that is your wisdom and discernment in the eyes of the nations, that they will hear all of these statutes and they will say, behold a wise and discerning people is this great nation.	(ו) וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל־הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם־חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה:
(7) For which is a great nation who has a God close to him like Hashem our God in all of our calling to Him?	(ז) כִּי מִי־גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר־לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּיקֹוָק אֱלֹהֵינוּ בְּכָל־קָרְאֵנוּ אֵלָיו:
(8) And who is a great nation who has correct laws and statutes like all of this Torah that I give before you today?	(ח) וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר־לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם:

Maimonides plays that out in a forceful manner. In harsh languages, he condemns those people who say the very fact that the Torah does not makes sense is proof that it is Godly. In fact, the proof that it is from God is that it does make sense.

ספר מורה הנבוכים חלק ג פרק לא

The Guide to the Perplexed, Part 3, Chapter 31

מבני אדם אנשים שיכבד עליהם נתינת סבה למצוה מן המצות, והטוב אצלם שלא יושכל למצוה ולאזהרה ענין כלל, ואשר יביאם אל זה הוא חלי שימצאוהו בנפשם לא יוכלו להגות בו ולא ידעו לומר אותו, והוא, שהם יחשבו שאם יהיו אלו התורות מועילות בזה המציאות ומפני כך נצטוינו בהם, יהיו כאלו באו ממחשבות והשתכלות בעל שכל, אמנם כאשר יהיה דבר שלא יושכל לו ענין כלל ולא יביא לתועלת, יהיה בלא ספק מאת השם כי לא יביא מחשבת אדם לדבר מזה,	There are people for whom the giving a rationale to any one of the commandment is difficult, and it is better to them that the commandment and their warnings are not rationally considered at all. But that they come to this is a sickness that they find in themselves in that they are not able to consider it let alone speak of it [rationale for commandments] that is,they will think that if these teachings are beneficial in this reality and because of this we were commanded in them, it will be as if these came from the thoughts and rationales of a rational being [ie a human].  However, when there will be a completely irrational matter which does not bring benefit, there will be no doubt that they are from Hashem for the thoughts of man could not have  arrived at this.
כאילו אלו חלושי הדעת היה האדם אצלם יותר שלם מעושהו, כי האדם הוא אשר יאמר ויעשה מה שמביא לתכלית אחת, והשם לא יעשה כן אבל יצונו לעשות מה שלא יועילנו עשותו ויזהירנו מעשות מה שלא יזיקנו עשותו,	It is as if -  to those weak minded people -  man is more complete than his Maker, for that which man will say or do what brings him to a result,, and Hashem does not do that, but commands us to do that which is not beneficial in doing it and warns us from doing that which will not harm the doer.
חלילה לו חלילה, אבל הענין בהפך זה, והכונה כלה להועילנהו כמו שביארנו מאמרו לטוב לנו כל הימים לחיותנו כהיום הזה, ואמר אשר ישמעון את כל החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה, כבר באר שאפילו החוקים כלם יורו אל כל הגוים שהם בחכמה ובתבונה, ואם יהיה ענין שלא יודע לו סבה ולא יביא תועלת ולא ידחה נזק, למה יאמר במאמינו או בעושהו שהוא חכם ונבון וגדול המעלה ויפלאו מזה האומות?	Heaven forbid! But the matter is the opposite of this, but the entire intent is to benefit us as we explained His saying, “for our good all the days to keep us alive like this day,” and said “that they will hear all of these statutes and say, behold a wise and discerning nation is this people.” It was already explained that even the statues all of them teach the nations that they are with wisdom and discernment. And if there is a matter for which he does not know the reason, and does not bring benefit, and does not prevent damage, why should he say about one who believes in Him or who does them that he is wise and discerning that the nations rise him up and admire him?

Nachmanides goes so far as to back up the Rambam and to make the claim that even though the other nations may hate us, they praise our laws.

רמב"ן דברים פרשת ואתחנן פרק ד

Nachmanides, Deuteronomy Chapter 4

It is said because in the statutes and laws is a great benefit, for they are the glory for those who practice them from amongst man, and even those who hate them [the practitioners] will praise them [the practitioners] through them [the commandments]. Further, they are a great benefit that there is none other like it, for Hashem will be close to them in all of their calling to Him, and the nations will understand and with this they will know that the statutes are made with wisdom and discernment to bring one close to the God and fear from them, and this is why it say, “for who is a great nation,” and further that the statutes and laws themselves are correct, proper, and good in the settlements of the world and the states.

אמר כי בחוקים ובמשפטים תועלות גדולות, שהם תפארת לעושיהם מן האדם, ואפילו שונאיהם ישבחו אותם בהם. ועוד שהם תועלת גדולה שאין כמותה שהשם יהיה קרוב להם בכל קראם אליו, וכן העמים יתבוננו בזה ידעו כי החוקים נעשים בחכמה ובינה לקרבה אל האלהים וייראו מהם, וזהו שאמר כי מי גוי גדול - ועוד שהחוקים והמשפטים בעצמם הם צדיקים, ישרים וטובים בישוב העם והמדינות:

The Talmudic line of explanation on this verse, however, tends differently. It understands the “statutes” that the other nations will see as wise and discerning as one statute in particular: learning astronomy. It sees astronomy as wisdom among the other nations that we are commanded to practice as Jews.

תלמוד בבלי מסכת שבת דף עה עמוד א

Babylonian Talmud, Tractate Shabbat, 75a

אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא: כל היודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו חושב - עליו הכתוב אומר ואת פעל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו (ישעהו ה:יב).	Said Rebbi Shimon ben Pazi said Rebbi Yehoshua ben Levi in the name of Bar Kafra, “Anyone who knows how to calculate the seasons and stars and does not do so, about him the Scripture says, ‘And the words of Hashem they did not peruse, and the works of His hands they did not see,’ (Isaiah 5:12).”
אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: מנין שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות - שנאמר ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים - הוי אומר זה חישוב תקופות ומזלות.	Said Rebbi Shmuel bar Nachmani said Rebbi Yochanan, “From where [do we learn] that a person is commanded to calculate seasons and stars? As it says, ‘You shall keep and you shall do, for it is your wisdom and discernment in the eyes of the nations.’” Which is the wisdom and discernment that is in the eyes of the nations? It is said this is calculating the season and stars.

In another place, the Talmud tells us that one of the oaths of the exile that God made with us and the other nations is that we will not reveal the “secret” to them.

תלמוד בבלי מסכת כתובות דף קיא עמוד א

Babylonian Talmud, Tractate K’tubot 111a

It is needed for that according to Rebbi Levi, that he said, “Why are there these six oaths [in Song of Songs]?” Three are those that we said. The others are that they will not reveal the end of time, that they will not push off the end of times, and that they will not reveal the secret to the idolaters.

מיבעי ליה לכדרבי לוי, דאמר: שש שבועות הללו למה? תלתא - הני דאמרן, אינך - שלא יגלו את הקץ, ושלא ירחקו את הקץ, ושלא יגלו הסוד לעובדי כוכבים.

Rashi, in a nice bridge statement, explains the secret as either being calculating the leap year - astronomy - or the rationale behind the commandments - which is more like the Rambam’s reading of our verses.

רש"י שם

Rashi on the above

ושלא יגלו את הסוד - אמרי לה סוד העבור ואמרי לה סוד טעמי התורה.

And that they will not reveal the secret - Some say about it that it is the secret of calculating the leap month and some say about it is the secret of the reasons behind the Torah.

תוספות שם

Tosafot on the above

That they will not reveal the secret - the leap month, as we said, “For it is your wisdom and discernment.” This is the secret of the leap month.

שלא יגלו סוד - העיבור כדאמרינן (שבת דף עה.) כי היא חכמתכם ובינתכם זהו סוד העיבור.

While some take the above piece to mean that we must have Jews doing astronomy separately from any astronomical wisdom in the non-Jewish world, Maimonides does not understand it as such. In fact, he claims that since astronomy is provable, the religion of the boffin who writes about it is not relevant. Therefore, we may learn astronomy from the non-Jews. There might be a nice parallel to our verses: we must learn astronomy from the non-Jews and they will want to learn law from us.

As a piece of background, the Rabbis imagine that the wisdom of the tribe of Issachar is that they were great astronomers.

רמב"ם הלכות קידוש החודש פרק יז

Rambam Laws of Sanctifying the Month, Chapter 17

And the reasoning behind all of these calculation, and the reason why we add this amount and why we subtract, and how each matter is know from these principles, and the proof of each matter is the wisdom of astronomy and maths on which the wise ones of Greek wrote many books. And these are now found in the hand of the Sages.

וטעם כל אלו החשבונות ומפני מה מוסיפים מנין זה ומפני מה גורעין, והיאך נודע כל דבר ודבר מאלו הדברים, והראיה על כל דבר ודבר, היא חכמת התקופות והגימטריות שחברו בה חכמי יון ספרים הרבה והם הנמצאים עכשיו ביד החכמים,

But the books that the Sages of Israel wrote at the times of the Prophets from the children of Issachar have not come down to us.  But since all of these matters are of clear reality with no reproach, and it is impossible for a person to question them, we have no concern for the writer whether a prophet wrote them of a non-Jew wrote them, for any matter where its reason is revealed and its truth known in reality with no reproach. We do not rely on the person who said it and taught it, but rather on the proof that was revealed and the reason that was known.

אבל הספרים שחברו חכמי ישראל שהיו בימי הנביאים מבני יששכר לא הגיעו אלינו, ומאחר שכל אלו הדברים בראיות ברורות הם שאין בהם דופי ואי אפשר לאדם להרהר אחריהם, אין חוששין למחבר בין שחברו אותו נביאים בין שחברו אותם גוים, שכל דבר שנתגלה טעמו ונודעה אמתתו בראיות שאין בהם דופי אין סומכין על זה האיש שאמרואו שלמדו אלא על הראייה שנתגלתה והטעם שנודע.

In order to bridge the two explanations of this verse, comes in the Torah Temimah. He suggests that the learning of astronomy proves that the worship of nature is pointless for these are predictable bodies. This will bring people closer to the real God. I imagine this parallel God’s wise and discerning laws which are meant to draw the Jews closer to God.

תורה תמימה הערות דברים פרק ד, הערה ז

Torah Temimah, Footnotes on Deuteronomy Chapter 4, Footnote 7

And it is possible to say another reason that [this verse] is accepted to be about the commandment of calculating the planets and stars.	ואפשר לומר עוד טעם מתקבל על מצות חשבון בתקופות ומזלות
For that is to remove [them] from the hearts of those who worship the sun, moon, or stars - and make them like gods. For one who calculates the planets and stars can prove that these which are worshiped have no power or will on their own, since a person can determine ahead of time their dynamics, frequencies, and properties in the future.	שהוא כדי להוציא מלבן של העובדים לחמה ולבנה וכוכבים ועושים אותם לאלהות, וזה החושב תקופות ומזלות מוכיח, כי אין להנעבדים האלה כח ורצון עצמי, אחרי שאפשר לאדם לחשב מקודם איך יהיה מהלכם וגלגלם ומאורעותיהם לזמן הבא,
And if they had their own will, they might have their own path. And if so, one who makes these calculations removes the errant from their errors and establishes the glory of Israel.	ואם היה בהם רצון עצמי אולי ישנו דרכם, וא"כ זה החושב חשבונות כאלה הוא מוציא את הטועים מטעותם ומנחיל כבוד לישראל

Tisha B'Av 5775

Eicha Rabbah tells us the fairly well known story (in some circles at least) of Kamtza and the son of Kamtza, the result of which led to the destruction of the Temple.

איכה רבה (וילנא) פרשה ד, ג

Eicha Rabbah, Parasha 4:3

מעשה שהיה באדם אחד בירושלים שעשה סעודה אמר לבן ביתו לך והבא לי קמצא רחמי, אזל ואייתי ליה בר קמצא שנאיה,	An occurrence: There was one man in Jerusalem who made a festive meal. He said to the child of his household, “Go and bring me my dear Kamtza.” He went and brought his enemy: the son of Kamtza. He came and sat among the guests.
עאל וישב בין האורחים, עאל אשכחיה ביני אריסטייא, אמר לו את שנאי ואת יתיב בגו ביתאי קום פוק לך מיגו ביתאי,	He found him amongst the invited guests. He said to him, “You are my enemy and you sit within my house! Get up and exit my house!”
אמר לו אל תביישני ואנא יהיב לך דמי דסעודתא,	He said to him, “Do not embarrass me. I will give you the worth of the meal.”
אמר לו לית את מסובה,	He said to him, “You are not an invited guest.”
אמר לו אל תביישני ואנא יתיב ולית אנא אכיל ושתי,	He said to him, “Do not embarrass me, and I will give [the value], but I will not eat and drink.”
אמר לו לית את מסובה,	He said to him, “You are not an invited guest.”
אמר ליה אנא יהיב דמי כל הדין סעודתא	He said to him, “I will give the value of this entire meal.”
אמר ליה קום לך,	He said to him, “Get up and go!”
והיה שם ר' זכריה בן אבקולס והיתה ספק בידו למחות ולא מיחה	Rebbi Zachariah son of Avaklus was there and was unsure whether to prevent this or not prevent this.
מיד נפיק ליה אמר בנפשיה אילין מסביין יתבין בשלוותהון אנא איכול קרצהון,	Immediately he [the son of Kamtza] was removed. He said to himself, “These guests sit in their ease. I will inform on them.”
מה עבד הלך אצל השלטון אמר לו אילין קורבנייא דאת משלח ליהודאי למקרבינהו אינון אכלין להון ומקרבין אוחרנים בחילופייהו, נזף ביה, אזל לגביה תוב אמר ליה כל אילין קורבניא דאת משלח ליהודאי למקרבינהו אינון אכלין להון ומקרבין אוחרין בחילופייהו ואם לא תאמין לי שלח עמי חד איפרכו וקורבנייא ואת ידע מיד שאיני שקרן,	What did he do? He went to the Emperor. He said to him, “Those sacrifices that you send to the Jews to sacrifice, they eat them and sacrifice others in their stead.” He was angry with him. He went to him again and said to him, “All of those sacrifices that you send to the Jews to sacrifice, they eat them and sacrifice others in their stead. And if you do not believe me, send with me a lieutenant and a sacrifice and you will know immediately that I am not a liar.”
עד דאתייא באורחא דמך איפרכו, קם הוא בליליא ועשאן כולן בעלי מומין בסתר, כיון שראה אותן הכהן הקריב אוחרנין תחתיהון אמר ההוא שליחא דמלכא למה לית את מקריב אילין קורבניא אמר ליה למחר,	While arriving on the road, the lieutenant slept. He[the son of Kamtza] awoke in the night and secretly made them all blemished. When the cohen saw them, he sacrificed others in their stead. The emissary of the Empire said to him, “Why did you not sacrifice these sacrifices?” He said to him, “For tomorrow.”
אתא יום תליתאה ולא קרבהון, שלחו אמר למלכא ההוא מילתא דיהודאה קאמר קושטא קאמר מיד סליק למקדשה והחריבו,	Three days passed and he did not sacrifice them. He sent a message and said to the Emperor, “The matter that the Jew said, he spoke the truth.” Immediately he went up to the Temple and destroyed it.
הדא דבריאתא אמרין בין קמצא ובין בן קמצא חרב מקדשא,	Thus is the thing that they say, “Between Kamtza and the son of Kamtza the Temple was destroyed.”
אמר ר' יוסי ענותנותו של ר' זכריה בן אבקולס שרפה את ההיכל,	Said Rebbi Yose, “The humility of Rebbi Zekhariah son of Avaklus burned the Temple.”

In this version of the story, the real criminal seems to be Rebbi Zekhariah son of Avaklus. If not for his “humility,” the meaning of which is unclear, he could have stopped the embarrassment of the son of Kamtza and therefore the destruction of the Temple. The way the end of the story presents, with an anonymous cohen and no implication of an alternate path seems to keep the blame firmly on the host and more so Rebbi Zekhariah. Further, the host remains anonymous which might keep our focus on Rebbi Zekhariah as the problem.

However, the version of the story in the Babylonian Talmud is slightly different.

תלמוד בבלי מסכת גיטין דף נה עמוד ב - נו עמוד א

Babylonian Talmud, Tractate Gittin, 55b-56a

אמר רבי יוחנן, מאי דכתיב: אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה לבו יפול ברעה (משלי כח:יד)?	Said Rebbi Yochanan, “Why is it written, ‘Happy is the man who is always afraid; on one who hardens his heart will fall to evil,’ (Proverbs 28:14)?”
אקמצא ובר קמצא חרוב ירושלים, אתרנגולא ותרנגולתא חרוב טור מלכא, אשקא דריספק חרוב ביתר.	Because of Kamtza and the son of Kamtza Jerusalem was destroyed. Because of a rooster and a hen the king’s mountain was destroyed. Because of a shaft of a litter, Beitar was destroyed.
אקמצא ובר קמצא חרוב ירושלים, דההוא גברא דרחמיה קמצא ובעל דבביה בר קמצא, עבד סעודתא, אמר ליה לשמעיה: זיל אייתי לי קמצא, אזל אייתי ליה בר קמצא. אתא	“Because of Kamtza and the son of Kamtza Jerusalem was destroyed.” There was that man who loved Kamtza and was the object of the gossip of the son of Kamtza. He made a festive meal. He said to his attendant, “Go and bring Kamtza to me.” He went and brought him the son of Kamtza.
אשכחיה דהוה יתיב, אמר ליה: מכדי ההוא גברא בעל דבבא דההוא גברא הוא, מאי בעית הכא? קום פוק!	He found him sitting. He said to him, “Since that man is a gossip about this man, what are you doing here? Get up and leave!”
אמר ליה: הואיל ואתאי שבקן, ויהיבנא לך דמי מה דאכילנא ושתינא,	He said to him, “Since I came, leave me, I will give you the value of what I eat and drink.”
אמר ליה: לא.	He said to him, “No.”
אמר ליה: יהיבנא לך דמי פלגא דסעודתיך!	He said to him, “I will give you the value of half of your festive meal.”
אמר ליה: לא.	He said to him, “No.”
אמר ליה: יהיבנא לך דמי כולה סעודתיך!	He said to him, “I will give you the value of your entire festive meal.”
א"ל: לא. נקטיה בידיה ואוקמיה ואפקיה.	He said to him, “No.” He took him by the hand, pulled him up, and sent him out.
אמר: הואיל והוו יתבי רבנן ולא מחו ביה, ש"מ קא ניחא להו, איזיל איכול בהו קורצא בי מלכא.	He said, “Since our Rabbis sat and did not stop him, learn from this it was agreeable to them. I will go and inform on them to the Emperor.”
אזל אמר ליה לקיסר: מרדו בך יהודאי!	He went and said to Caesar, “The Jews are rebelling against you.!”
א"ל: מי יימר?	He said to him, “Who says?”
א"ל: שדר להו קורבנא, חזית אי מקרבין ליה.	He said to him, “Send them a sacrifice and see if they offer it.”
אזל שדר בידיה עגלא תלתא. בהדי דקאתי שדא ביה מומא בניב שפתים,	He sent with him a healthy calf. On their way he made a blemish in its upper lip.
ואמרי לה בדוקין שבעין, דוכתא דלדידן הוה מומא ולדידהו לאו מומא הוא.	Some say in the white of its eye, a place which to us is a blemish but to them is not a blemish.
סבור רבנן לקרוביה משום שלום מלכות, אמר להו רבי זכריה בן אבקולס, יאמרו: בעלי מומין קריבין לגבי מזבח!	Our Rabbis considered offering it due to peace with the Empire. Rebbi Zekhariah son of Avaklus said to them, “They will say, ‘They sacrifice blemished animals on the altar.’”
סבור למיקטליה, דלא ליזיל ולימא, אמר להו רבי זכריה, יאמרו: מטיל מום בקדשים יהרג!	The considered killing him, so that he would not go and tell. Rebbi Zekhariah said to them, “The will say, ‘One who makes a blemish in sanctified animals is to be killed!’”
אמר רבי יוחנן: ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס, החריבה את ביתנו, ושרפה את היכלנו, והגליתנו מארצנו.	Said Rebbi Yochanan, “Through the humility of Rebbi Zekhariah son of Avkalus our house was destroyed, the Temple was burnt, and we were exiled from our land.”

This version of the story differs in several ways. First, we now have a reason for the anonymous host’s hatred. We also have multiple anonymous Rabbis refraining from interfering with the embarrassment of the son of Kamtza. Further, in the sacrificial portion of the story, the Rabbis consider options for avoiding the wrath of the Emperor. Rebbi Zekhariah, still our only full named actor in the story, insists that the Rabbis stick to the strict law.

This story seems to all be based in Rebbi Yochanan who in two other places gives us reasons for the destruction of the Temple.

תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף ל עמוד ב

Babylonian Talmud, Tractate Bava Metzia, 30b

As Rebbi Yochanan said, “Jerusalem was not destroyed when they judged based on the law of Torah.” Should it have been judged with arbitrary decisions? Rather say, “They upheld their judgements based on Torah law, and they did not act beyond the line of the law.”

דאמר רבי יוחנן: לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה. - אלא דיני דמגיזתא לדיינו? - אלא אימא: שהעמידו דיניהם על דין תורה, ולא עבדו לפנים משורת הדין.

This idea of acting beyond the line of the law [לפנים משורת הדין] applies to cases where one does something in helping another person even if the law does not strictly require it. One example is returning a lost object to its owner even though the owner shows despair and the object may now be kept by the one who finds it. Of course, this statement does not make clear which Temple we are discussing.

תוספתא מסכת מנחות (צוקרמאנדל) פרק יג, הלכה כג

Tosefta Tractate Menachot, 13:23

אמר ר' יוחנן בן תורתא מפני מה חרבה שילה מפני בזיון קדשים שבתוכה	Said Rebbi Yochanan son of Tortah, “Why was Shilo destroyed? Because of the disgrace of holy things within it.
ירושלם בניין הראשון מפני מה חרבה מפני עבודה זרה וגלוי עריות ושפיכות דמים שהיה בתוכה	“Jerusalem: the first structure why was it destroyed? Because of idolatry, sexual crimes, and bloodshed which occurred in it.
אבל באחרונה מכירין אנו בהן שהן עמלין בתורה וזהירין במעשרות מפני מה גלו מפני שאוהבין את הממון ושונאין איש את רעהו	“But for the last one, we know about them that they struggled in learning Torah and were careful about tithes? Why were they exiled? That they loved money and each person hated his fellow.
ללמדך שקשה שנאת איש את רעהו לפני המקום ושקלה הכתוב כנגד עבודה זרה וגלוי עריות ושפיכות דמים:	“To teach you that so weighty is the hatred of a person for his fellow before God, and the scripture measured it equal to idolatry, sexual crimes, and bloodshed.”

Here Rebbi Yochanan (assuming it is the same one as the usually the unattributed Rebbi Yochanan is the son of Naphkha) tells us that hatred for one’s fellow and love of money destroyed the Temple. If so, this fits with the first half of the son of Kamtza story, since hatred for one’s fellow occurs and the Rabbis keep enjoying their lavish feast rather than do anything to prevent our story. It is worth noting that hatred seems to overcome even money in this story and in the Babylonian Talmud’s version (Yoma 9b) of this Tosefta the part about love of money is omitted.

Before trying to wrap this all together, let us look at two other Talmudic pieces on hatred for one’s fellow.

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קיג עמוד ב

Babylonian Talmud, Tractate Pesachim 113b

That one sees in him a matter of sexual indecency, Rav Nachman son of Yitzchak said, “It is a mitzvah to hate him.”

דחזיא ביה איהו דבר ערוה. רב נחמן בר יצחק אמר: מצוה לשנאתו

תוספות מסכת פסחים דף קיג עמוד ב

Tosafot, Tractate Pesachim, 113b

That he saw in him a matter of sexual indecency - And if you say that in [chapter] Elu Metziot we say that [in a choice between] unloading the animal of a beloved and loading the animal of someone hated, it is a mitzvah [to help] the hated [first] to conquer one’s inclination.	שראה בו דבר ערוה - ואם תאמר דבאלו מציאות (ב"מ דף לב: ושם) אמרינן אוהב לפרוק ושונא לטעון מצוה בשונא כדי לכוף את יצרו
But now how is conquering one’s inclination relevant if it is a mitzvah to hate him?	והשתא מה כפיית יצר שייך כיון דמצוה לשנאתו
And one may say that since he hates him, his friend will also hate him, as it is written, “Like water the face [influences] the next face, so too the heart of a man to another man,” (Proverbs 27:19). And resulting from this is real hatred and conquering the inclination is relevant.	וי"ל כיון שהוא שונאו גם חבירו שונא אותו דכתיב כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם (משלי כז:יט) ובאין מתוך כך לידי שנאה גמורה ושייך כפיית יצר.

Even though the Talmud commands us to hate people who commit sexual impropriety, the Tosafot tell us that may only be done privately as public hatred merely leads to more hatred.

The Chatam Sofer will wrap all of this together for us. He explains that both hatred for one’s fellow - he uses the Babylonian Talmud’s term “baseless hatred,” and refusing to go beyond the line of the law caused the destruction of the Temple. One happened among the common folk and the latter among the Rabbinic class. Note that he misattributed Rebbi Yochanan’s statement in Yoma as being in tractate Shabbat.

חתם סופר מסכת גיטין דף נה עמוד ב

Chatam Sofer, Tractate Gitin, 55b

Moshe Sofer (Austria-Hungary 18th and 19th Century)

מאי דכתיב אשרי אדם וכו', שמעתי מפי הרב הגדול מו"ה יעקב ווירמיז זצ"ל שהי' רב"ד ורב בביהמ"ד הגדול שבק"ק פפד"מ, אהא דאמר ר' יוחנן בשבת לא חרבה ירושלים אלא שהעמידו דיניהם על דין תורה ובפ"ק דיומא אמר ר' יוחנן לא חרבה ירושלים אלא על שנאת חנם	Why is is written, “Happen is the man, etc.” I head from the mouth of the great Rabbi, our teacher the Rabbi Ya’ako Virmiz, the memory of a righteous one for a blessing, the head of the court and Rabbi of the great study hall of the holy congregation of Frankfurt am Main, that that which Rabbi Yochanan said in Shabbat that Jerusalem was only destroyed because they upheld their judgements on the rule of Torah. And in the first chapter of Yoma, “Said Rebbi Yochanan, ‘Jerusalem was only destroyed because of baseless hatred.’”
אע"ג די"ל הא בבית ראשון והא בבית שני, מ"מ נ"ל עפ"י דברי ר' יוחנן דהכא דהכל אמת,	Even though one may say that one is about the first Temple and one is about the second Temple, nonetheless it seems to me that according to the words of Rebbi Yochanan that here it is all true.
דהא באמת צריך להבין מ"ט שתקו חכמי ישראל ולא מיחו שלא לבייש את בר קמצא,	Since, in truth, one needs to understand what was the reason that the Sages of Israel were silent and did not stop the embarrassment of the son of Kamtza.
וי"ל בפסחים קי"ג ע"ב אמרי' הרואה דבר ערוה בחברו אסור להעיד עליו יחידי אבל מצוה לשנאתו והעלו שם תוס' מכל מקום לא יראה לפניו שנאה בפרהסיא משום כמים הפנים אל פנים ע"ש ונראה להרב הנ"ל דזה ובכלל לפנים משורת הדין,	And on can say that in [tractate] Pesachim 113b, they say, “One who sees something sexually indecent in his fellow may not testify alone against him, but is commanded to hate him.” And there the Tosafot consider that nonetheless, one should not show hatred towards him in public because of “Like water the face influences the next face,” see there.
והנה בשעת כשלונם של ישראל נכשלו ההדיוטים בשנאת חנם, וחכמי ישראל נכשלו בהעמדת דיניהם על דין תורה,	And here at the time of Israel’s stumbling, the lay-people stumbled in baseless hatred and the Sages of Israel stumbled in basing their judgements and rules of Torah.
וע"כ זה הי' לו שנאת חנם על בר קמצא אך חכמי ישראל דנו לזכות מסתמא ראה בו דבר ערוה שמצוה לשנאותו ואסור לו לגלות לנו ע"כ שתקו ולא מיחו,	And therefore, this was the baseless hatred for the son of Kamtza. But the Sages of Israel judged him [the host] charitably since it appeared he had [with the son of Kamtza] a matter of indecency, it was a mitzvah to hate him, and it was forbidden to reveal it to us. Therefore they were silent and did not stop him.
אמנם אי לאו דהעמידו דיניהם על דין תורה היו מוחין מטעם לפנים משורת הדין שלא להראות שנאה בפרהסיא אלא שהעמידו דיניהם על דין תורה ואתי שפיר ושפתים יושק:	Truthfully, if they had not based they judgements on the rule of Torah, they would presented it for the reason of beyond the line of the law to not show hatred in public. But rather, they based their judgements on the rule of Torah. And this works well and He will kiss the lips [of the one who responds correctly].