Counting the Omer While Asleep

שו"ת ציץ אליעזר חלק כ סימן כז

Responsa of the Tztitz Eliezer, Part 20, Siman 27

Eliezer Yehuda Waldenberg, 20th Century Jerusalem

On the rule of one who counted the counting of the omer in a dream, or made the blessing in a dream, if he fulfills his obligation with this.	בדין מי שספר ספירת העומר בחלום, או עשה ברכה בחלום אם יצא בזה.
And similarly, one who has sex with his wife while dreaming and she is impregnated as a result, if he fulfills based on this the commandment of “be fruitful and multiply.”	וכן בבא על אשתו בחלום ונתעברה ממנו אם קיים עי"כ מצות פו"ר.
With the help of Hashem, 8 Iyyar, 5753. [From] Jerusalem, the Holy City, may it be rebuilt and reestablished speedily in our days, amen.	ב"ה, ח' אייר תשנ"ג. ירושלים עיה"ק תובב"א.
In honor of the dear and exceptional, the Rav Pinchas Tzick, may he live for many good days, amen, after wishing him all the best.	לכבוד היקר והמצוין הרב ר' פינחס צציק שליט"א אחדשה"ט.
I read the letter with your question, with the compilation concerning one young married student who fell into a deep sleep before the evening prayers, and when he suddenly awoke, recalled clearly that he counted the omer in his dream with the proper count for that day, and when he woke he asked in the synagogue if he was  required to count again with a blessing or without a blessing.	קראתי מכתב שאלתכם בצוותא אודות מעשה שהיה שאברך אחד נרדם בתרדמה עזה קודם מעריב וכשהקיץ פעם רוחו שהוא זוכר היטב שספר ספירה בחלום במספר הנכון לאותו יום, וכשהקיץ שאל בבית הכנסת אם צריך לספור עוד הפעם בברכה, או בלי ברכה.
And you nicely brought the words of the Gaon Rav Chayyim Palagi, of blessed memory, in his book of responsa of Lev Chayyim, 3:121, who was asked about a similar issue to this, about one who counted the omer in his sleep. And he ruled that, obviously, one has not fulfilled his obligation in counting the omer in a dream; and he should count with a blessing when he awakes that same night. And if he did not go back and count that entire day, he should count from here on out without a blessing, for that counting [in his dream] was completely ineffective.	והנה יפה הבאתם דברי הגר"ח פלאג'י ז"ל בספרו שו"ת לב חיים ח"ג סי' קכ"א שנשאל בכגון דא שספר ספה"ע בחלום, והעלה דפשיטא דלא יצא ידי חובתו במה שספר את העומר בחלום, וסופר בברכה כשהקיץ באותו לילה, ואם לא חזר וספר כל אותו יום סופר מכאן ואילך בלא ברכה כיון דאותה ספירה לא עלתה לו כלל.
But that which keeps you still in doubt is because the Lev Chayyim did not recall in his writings the ruling in [the Shulchan Arukh] Yoreh De’ah 210:2, that one who makes a vow in a dream, there are those who say ten people should release him [from it], and that there is reason to heed their words. And if so, here too there is reason to heed according to this explanation.	ומה שהנכם עדיין מסתפקים מפני שהלב חיים לא הזכיר בדבריו מהנפסק ביו"ד סי' ר"י סעי' ב' דנודר בחלום י"א שיתירו לו עשרה, ושיש לחוש לדבריהם, א"כ גם בכאן יש לחוש לפי"ז.
However, this ruling is not at all like a proof, for here the reason is that the one sleeping is exempt from the commandments. Therefore, even if that which one counted was correct, nonetheless, according to all he was not under any obligation at all, which was not the case with the one in Yoreh De’ah, where if one really, sincerely vowed it needs a real release, and it is irrelevant that he was not a person under obligation [of the commandments].	הנה אין הנידון דומה לראיה כלל, כי כאן הטעם הוא מפני שהישן פטור מן המצוות ולכן אפילו אם הדבר שספר לנכון אבל עכ"פ הא לא היה אז בר חיובא כלל, ומשא"כ בההיא דיו"ד דאם נכון הדבר שנדר באמת צריך באמת התרה ולא משנה מה שלא היה בר חיובא [ויעוין מ"ש בגדרי חלומות בשו"ת תשב"ץ ח"ב סימנים קכ"ח קכ"ט, ושו"ת שיבת ציון סימן נ"ב עיי"ש].
2) Rather, the words of the Lev Chayyim are confusing to me from a different angle, for they are contradictory. For here in his words he supports this ruling by highlighting what he rules already in his book of responsa Chayyim v’Shalom that one who has sex with his wife while dreaming and she becomes impregnated from him from that sexual act, that he has not fulfilled via this the commandment to be fruitful and multiply, for one who is sleeping is exempt from commandments. But I took a look at his response in his book Chayyim v’Shalom, and it was in section one, I saw to my surprise that he ruled there the exact opposite.  There he brought the words of the responsa of the Ya’avetz 2:97, who ruled indeed in this case of one who has sex with a woman while sleeping, and she gives birth as a result, he has not fulfilled by this act the commandment, for one who sleeps does not have full mental capacity at all, neither for commandment nor sin, and is neither rewarded nor punished. But the Gaon Rav Chayyim Palagi himself expounds in his response there to dispute the Ya’avetz, and rules that according to halacha the matter is clear that even when one is sleeping, [the offspring] is considered his child in all matters and he has fulfilled via this the commandment of being fruitful and multiply.	ב) אלא שדברי הלב חיים תמוהים לי מצד אחר, דסתראי נינהו, דכאן בדבריו מסתייע לפסקו זה לאור מה שהעלה כבר בספרו שו"ת חיים ושלום דמי שבא על אשתו בחלום ונתעברה ממנו מאותה ביאה דלא קיים עי"כ מצות פו"ר מפני דהישן פטור מן המצות, והנה עיינתי בתשובתו בזה שבספרו חיים ושלום, והוא לו בח"א [סימן ב' ולא סי' כ'] ואני רואה לתמהוני שהעלה שם בדיוק להיפך, הוא מביא שם דברי שו"ת יעב"ץ ח"ב צ"ז שהעלה אמנם בכזאת שהבא על אשה בשינה וילדה ממנו דלא קיים עי"כ המצוה דישן לאו בר דעת הוא לגמרי לא למצוה ולא לעבירה לא נשכר ולא נענש, אבל הגר"ח פלאג'י בעצמו מאריך בתשובתו שם לחלוק על היעב"ץ והעלה להלכה דברור הדבר דאפילו כשהוא ישן הרי הוא כבנו לכל דבר וקיים עי"כ מצות פו"ר יעו"ש.
3) And how could that not be the rule in regards to “be fruitful and multiply,” for in reality he has given birth to a son. In this case, [however], about counting the omer, it seems obvious that he has not fulfilled his obligation at all through that which he counted while sleeping, since a sleeping person is exempt from commandments, and therefore he was not obligated then and was like one who heard the counting from the mouth of one who was not obligated.	ג) איך שלא יהיה הדין לגבי פו"ר, שבמציאות הא הוליד בן, בכאן לגבי ספירת העומר נראה דפשיטא שלא יצא כלל ממה שספר בעת שהיה ישן באשר שישן פטור מן המצוות ונמצא שלא היה אז בר חיובא והו"ל כמי ששמע ספירה מפי אינו בר חיובא.
[In the Chayyim v’Shalom there he recalls at the end of the response that which he was in question in another place similar to this about counting the omer, but he does not mention what he rules about it.]	[בחיים ושלום שם הזכיר בסוף התשובה ממה שנסתפק במקו"א בכזאת לגבי ספירת העומר, אבל לא הזכיר מה שהעלה בזה].
4) And similar to our question we also found in the book of responsa Pri Ha’Sadeh, 2:107, who was asked on the case of one who blessed sh’hakol [the blessing for foods and drinks without a specific blessing] in a dream (for in the dream he was thirsty for water and blessed sh’hakol), and immediately he awoke from his sleep and drank water. Has he not fulfilled [his obligation to bless] with the blessing he blessed at the time of his sleep? And he [Pri Ha’Sadeh] responded that the rule is obvious that he has not fulfilled with what he blessed at the time of his dream. And he noted about this the words of the Turei Even on Rosh Hashanah 28a who brings a proof that one who performed a commandment at a time while exempt, and afterward she came into the membership of those obligated did not fulfill [that obligation] by what she did while exempt. And if so, here too at the time of sleep there was no obligation of blessing, and if so it was ineffective to exempt her at the time she awoke and became obligated in making a blessing; see there.	ד) והנה בדומה לשאלתנו מצינו גם בספר שו"ת פרי השדה ח"ב סימן ק"ז שנשאל אודות מי שבירך ברכת שהכל בחלום, (כי חלום לו שצמא מים ובירך שהכל) ותיכף הקיץ משינתו ושתה מים אם אינו יוצא בברכה שבירך בשעת שינה, והשיב שהדין פשוט שלא יצא במה שבירך בשעת חלומו, וציין לכך דברי הטורי אבן בר"ה ד' כ"ח ע"א שהביא ראיה דמי שעשה איזה מצוה בשעה שהיה פטור ואח"כ הגיע לכלל חיוב דלא יצא במה שעשה כשהיה פטור, וא"כ ה"נ בשעת שינה לא היה עליו חיוב ברכה וא"כ לא מהני ליה לפטרו בשעה שהקיץ כשהוא בר חיוב ברכה עיי"ש.
Then rule from it, therefore, that also in our case it is obvious that one has not fulfilled his obligation at all by what he counted in his dream. And he needs to go back and count with a blessing. And if the entire day passed and he did not go back and count, then from here on out he needs to count without a blessing, for that counting [in his sleep] was not effective for him at all.	ודון מינה איפוא גם לנדו"ד דפשיטא שלא יצא ידי חובתו כלל ממה שספר בחלום, וצריך לחזור ולספור בברכה, ואם עבר כל היום ולא חזר וספר אזי מכאן ואילך צריך לספור בלי ברכה כי אותה ספירה לא עלתה לו כלל.
With blessing, Eliezer Yehuda Waldenberg.	בברכה אליעזר יהודא וולדינברג